כוזרי - חלק ג - מאמר שלישי סוף סעיף ז

שלום רב!
אני הלכתי בדרכי אבי בעניין פסיקת הלכה וקבעתי לי את שולחן ערוך המקוצר, ועכשיו כשבגרתי והתחלתי לחקור על המסורת ועל מנהגי תימן, החלטתי לחזור למקורות ולפסוק ע"פ רבנו, ומכיוון שמורי ע"ה היה הבקיא בדורנו לעניין מסורת תימן ותורת רבנו החלטתי ללכת בדרכיו, וכשמצאתי את האתר נצח ישראל, החלטתי ללכת ע"פ פסיקת ההלכה של הרב כממשיך דרכו של רבנו ושל מורי.
אך יש דברים שקשה לי לפסוק כמו הרב, לדוג' בעניין תכלת ועלייה להר, אני עולה להר ושם תכלת וככה גם עושים אצלנו בישיבה..

שמעתי את ההלכה היומית של אתמול לגבי הדוקר במצעד הגאווה, ושל היום לגבי שרפת בית הערבים. אף על פי שהדברים מאוזנים, שפועים ונשמעים נכונים, בטעות יסודם. הם לגמרי מנותקים מהמציאות. אתה ניזון משטיפת מוח של התקשורת ומרוח הרע היוצא ממנה ונראה שלא נתת את הדעת להבין איפה באמת הבעיה. המסר היוצא מדבריך הוא כ-נ-י-ע-ה לשלטון הרשע והפשע, המוכר את הארץ לזרים, העושה צייד מכוון לאנשי ימין ומתנחלים, המטיל טרור על כל פוצה פה, ועל כל אלה אתה אומר "יש לנו ממשלה ויש לנו שלטון"??? נבחרי הציבור בהיסטריה והרבנים מכל הפלגים בפניקה, יחד מביאים עלינו אסון שנקנא לאלה שהוכנסו לתאי הגז. כן, חכמים היזהרו מדבריכם!

עליך השום מארי רצון האם הרמב"ם יסכים לאימרת בעל "תורת חובות הלבבות" שאומר בסוף ספרו, שאם אדם זיכך את עצמו והעלה את עצמו לדרגות גבוהות ביותר בעבודת ה', ערכו יהיה פחות בהרבה מאשר אדם שמזכה אנשים רבים וצאצאיהם במצוות. אם הוא מסכים, אז היאך ייתכן שלמזכה עוברת אוטומטית מצווה שהבן של המזוכה פועל? כל טוב ובאמת
תודה