האם מותר לקבור נפטר ע"ג נפטר?
מהם התנאים להטמנת הנפטר בארון ע"מ שתחשב לקבורה?
האם בניית קברים ברבי קומות יכול לשמש פתרון הלכתי למצוקת הקרקעות בארץ ישראל?
מה מעכב לחזור לשיטת הקבורה במערות כפי שנהגו גדולי האומה וחכמיה התנאים והאמוראים?
כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?
האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה'?
האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?
ושא מרכזי: היחס ההלכתי כלפי מי שפורש מדרכי הציבור ומצוות התורה, ובפרט מי שמצווה לשרוף את גופתו.
נקודות ורעיונות מרכזיים:
לסיכום:
התשובה ההלכתית לשאלה האם להתאבל ולומר קדיש על אדם שציווה לשרוף את גופתו היא שלילית באופן כללי. הדבר נובע מכך שמעשה זה נתפס כפרישה מדרכי הציבור, זלזול במצוות הקבורה ואף כפירה בתחיית המתים (לדעות מסוימות). במקרים כאלה, ההלכה מציינת שאין להתאבל בצורה הרגילה, ואף יש שמחה על כך שהסתלק מהעולם מי שנלחם נגד התורה. בנוגע לאמירת קדיש, נראה שאין בכך תועלת. עם זאת, ישנן דעות מקילות יותר לגבי אמירת קדיש, וכן הבחנה בין חילוני מתוך תיאבון לבין מי שמפגין זלזול במצוות. בכל מקרה, אין לקבור את אפרו של אדם כזה בקברות ישראל
מהם התנאים להטמנת הנפטר בארון ע"מ שתחשב לקבורה?
האם בניית קברים ברבי קומות יכול לשמש פתרון הלכתי למצוקת הקרקעות בארץ ישראל?
מה מעכב לחזור לשיטת הקבורה במערות כפי שנהגו גדולי האומה וחכמיה התנאים והאמוראים?
שלום לכבוד הרב,
1. אחי ז"ל נפטר לפני חודשיים וחצי, ורציתי לדעת אם אני יכול לקרוא בבית לעצמי בספר עילוי נשמות את מה שצריך ואז להגיד אשכבה בנוסח הקצר בשביל אחי ז"ל? או שבשביל אשכבה צריך מניין?
2. האם אני יכול להגיד אשכבה אחרי לימוד תורה מכל סוג (למשל גמרא, משנה, תורה שבכתב, הלכות)?
מה המאפיינים של ברכה זו, הניתן לדמותה לצידוק הדין או לכל סוגי הברכות שכן אין בה מרכיב תחנון וכד'?
האם יש לקרוע במוצ"ש למרות שאין זה "שעת חימום"?
היש הבדל בדין קרוב משפחה לבין מי שעמד במקום בשעת יציאת נשמה?
אנו בתום השנה של אבא ורצינו לברר מה דעתו של הרב שכן מבין שזה בעיקר מנהגים ואין הלכה ברורה בנושא.
אבא נפטר ב יא טבת (כ 1 שעה לאחר כניסת השבת), נקבר ב יב טבת לאחר צאת שבת (לקראת חצות),
1. מה הנוהג לגבי הפסקת קדיש טרם תום השנה.
2. מתי יש לקיים את האזכרה, ומה היא כוללת?
האם ישנו מקור, בכתבי הרמב"ם ובשיטתו, לאיסור שריפת גופות? איסור "לא תלין" לא קיים כאן, ואולי מצוות קבורה מתקיימת גם בזה (עם קבורת האפר, ואולי אף בלעדיה), ומיהכי תיתי שזו דרך בזיון? ואולי הפסק "אם ציווה שלא ייקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה, שנאמר 'כי קבור תקברנו' " - מדבר על שציווה שלא יקבר אלא יזרק בחוצות או יוטל לאדמה כהרוג מלחמה, והדבר בזיון; ואילו שריפה דין קבורה לה לעניין זה. ובפרט אם במפורש הדבר לא בגלל מחשבת ע"ז או מחשבות זרות אחרות, אלא שלא תהיה מעמסה על בתי הקברות וכיוצ"ב מסיבות שאינן כפירתיות.
מה עושים ביום האזכרה בשנה השנייה ליום הפטירה. אבא אומר לא לעשות כלום אמא אומרת לעלות לקבר ולהתפלל. מה עושים
דברי הספד שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו לזכרה של המנוחה שושנה עפג'יין ע"ה
שלום מו״ר, אבקש לשאול שאלה בדחיפות מאחר ודודה שלי ז״ל נפטרה לפני שנה ורציתי לברר מכיוון שהשנה היא שנה מעוברת האם מקיימים את האזכרה באדר א׳ או אדר ב׳? ושאלה נוספת היא האם מחשבים את השנה מתאריך הפטירה או תאריך הקבורה? ובעצם מקיימים את האזכרה ערב לפני אותו יום. אודה לתשובתך.