ט"ו באב - לא לתאווה המינית אלא לערך העליון של קדושת התא המשפחתי בישראל

השבוע השנה תשעה באב חל ביום בשורת כלומר שכבר במוצאי שבת ליל תשעה באב והשאלה היא מתי עושים הבדלה התשובה כל העולם יודע שנהגו להבדיל במוצאי הצום דהיינו ביום ראשון בערב והשאלה היא האמנם זהו הדין ואין זולתו כי רבנו לא צייחס לזה כלל אוכללו של דבר כשלא מתייחס רבנו סימן שבתלמוד לא התייחסו אבל השאלה היא למה לא התייחסו בתלמוד? הרי סוף סוף זה דבר מצוי. ואם כן כיצד נסביר את הסיקה הזו של התלמוד ושל רבנו היו כאלה שאמרו שבכלל אין הבדלה במוצאי שבת כזה. כי מדוע עושים הבדלה? בשביל להתיר את האכילה, לא את המלאכה. כי בשביל לעשות מלאכה די בכך שאומרים המבדיל בין קודש לחול. והרי בתפילה אנחנו אומרים הבדלה, אלא מה? שתיקנו הבדלה על ה***. ובערב כזה שהאסורים באכילה הוא שתייה, מאחר בתשעה ב ללא כיומו כמו יום הכיפורים שצמים מערב עד ערב ולא מעלות השחר עד הערב. אז הם כן אפרו הם הם אמרו והם אמרו הם הרי תיקנו הבדלה בשביל להטיר את האכילה והם כנראה אמרו בערב שאסורה האכילה אין צורך או אין חובה להבדיל על ה*** ודאי בהבדלה בתפילה. אז כאמור יש מחכמי הראשונים שכך מבינים שאין הבדלה בערב כזה. לעומת זאת אנחנו יודעים מתוך התלמוד וכן ממה שרבנו פסק שאדם יכול להתפלל ערבית של ליל שבת. מבעוד יום וכן ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום וכן ערבית של כל יום מבעוד יום כלומר לא הקפידו שתפילת ערבית אדם יאכל שאדם יתפלל אותה דווקא אחרי צת הכוכבים אלא אפשר להקדים אותה כמובן כיוון שתפילת ערבית כוללת גם קריאת שמע. קריאת שמע היא מצווה מן התורה והיא דווקא אחרצת הכוכבים. אז על קריאת שמע יצטרך לחזור אחרצת הכוכבים. אבל ערבית שהיא מדרבנן והיא סודה רשות, אם כן יכול האדם להקדים אותה בעוד יום ולא יצטרך לחזור אחריה, לחזור עליה אחריצת הכוכבים. רבנו לפי אותה הלכה אומר בהלכות שבת שגם יכול להבדיל מבעוד יום. כלומר לא חס ושלום שיתיברך על מורה האש ידליק אש ויברך על מורי האש. אלא שאדם יכול לקחת כ** יין ולומר בורא הגפן ולומר ברוך אתה השם גדול של חול ובושך וכולי נו של עמים זה גופה של ההבדלה. אז אין אדם חייב לדחות את ההבדלה על ה*** עד אחר של הכוכבים, אלא הוא יכול להקדים. זו הלכה מפורשת בדברי רבנו בהלכות שבת. ואם כן, כיוון שהתלמוד הוא שהתיר את האפשרות להבדיל מבעוד יום, ורבנו פסק את זה להלכה, והתלמוד שותק בעניין ההבדלה של מוצאי א איך קוראים של שלב אב שחל מוצאי שבת ורבנו גם כן שתק כמו שגם התלמוד שתק בעניין ההבדלה של ליל כיפורים שחל ביום ראשון וגם רבנו שתק בעניין זה שהרי בזמן קידוש החודש יכל חול יום כיפורים ביום ראשון רבנו שתקלמוד שתק אלא שלא כותם הפוסקים אשר אומרים שלא תיקנו חכמים הבה הבדלה על היין ביום שאסורים באכילה ושתייה כי דבר כזה בוודאי וודאי שחכמי ישראל היו מבערים ומגלים שבאמת בימים כאלה לא תקנו ו לכן אם התלמוד שתק ורבנו שתק משמע באמת יש חובה להבדיל על להבדיל אפילו בלילה שהוא מוצאי שבת או מוצאי כיפורים שהוא יום צום אלא שמאחר וזה ההבדלה על ה*** שצריך לשתות עושה זאת מבעוד יום לפי ההלכה של בעוד יום הוא ובאמת שהרבו יוסף מנצל את קיומה של ההלכה הזו מורה ובא לאדם אשר נפטר עליו יכירו ביום שבת והוא היה צריך להיות עונן אלא שאין ענינות בשבת אין סת השבת כיוון שעדיין תרם נקברמת אז מיד יורדת עניינות על אותו קרוב משפחה והעונן פטור למצוות אז אם הוא לא יבדיל לבעוד יום אסור לו להבדיל במוצאי שבת כל עוד נקבר הנפטר כי כאמור האונן פטור ממצוות אז אם הוא קובר אותו באותו מוצאי שבת וחוזר מבית הקבורה ועדיין לילה. ברור שאחרי שנסתמה גולל יש לו דין אבל ולא דין עונן והוא חייב במצוות והוא יבדיל. הבעיה היא אם הקבורה נעשתה ביום ראשון ביום ואז מתי יעשה את ההבדלה? אם תאמר ביום ראשון אחרי הקבורה או ביום ראשון בערב. אומר מורי בזה חלקו פוסקי ההלכה האם מה שאמרו חכמי ישראל ונפסק להלכה שהאדם שלא הבדיל מוצאי שבת מבדיל והולך עד יום רביעי ועד בכלל לפי רבנו עד יום רביעי ולא עד בכלל לפי מרן האם זה מעצם הדין או גדר של תשלומים אז אומר מורי למה להיכנס לש קות האלה אם אדם מכניס את עצמו לספקות האם ההבדלה שלו ביום ראשון בכל שכן ביום ראשון בערב האם היא עדיין עיקר הדין או רק בגדר תשלומין כי גדר תשלומין אז משקלה של אותה מצווה פחות מאשר כשמקיימים אותה לפי עיקר דינה ולכן באמת מורי אומר שיביל בעוד יום והרב לא יוש מורה הובה לאדם אשר נפטר עליו יכירו קרובו מדרגה ראשונה שהוא חייב שחייב עבר עליו ביום שבת ני ביום שבת אין ענינות אבל מחר ומיד איך שלצא השבת יצרך להיות עונן ולא יוכל להבדיל ששבת והוא עלול להשתבך בתשבוכות האלה שמנינו אם לא אם לא נעשתה הקבורה בלילה אם נעשתה ביום חוק יוצא בזה אומר הרבו יוסף ש יבדיל על הקוסמית בעוד יום כי אז עדיין אין דין עניינות ורק לאחר שיצאה השבת יורד בדיל ענינות והוא כבר ברוך השם יצא ידי חובה במ שהבדיל על הכוסבע עוד יום אם ככה יוצא ששתיקת התלמוד ושתיקת רבנו מעניין ההבדלה במוצאי שבת שהוא ליל שעה ואב או הולל יום הכיפורים באותם זמנים שהיו מקדשים את החודש על פי הלבנה. אז יוצא איפה שאין לו שום בעיה. הוא יכול להבדיל מבעוד יום על ה*** ואז הוא יוצא ידי חובת ההבדלה ובגלל זה שקו. כיוון שגילו את דעתם בתלמוד ונפסקה להרכה שאפשר להבדיל מבעוד יום. לכן זה קוקי זה דבר ברור. ובאמת היו מעשים בתימן. שבני אדם שהגיעו לסעודה שלישית וכבר הקרובים התחילו בה והם קצת אחרו וגלגל החמה כבר נסתלק מהמרום ויכול להיות שזה כבר בין השמשות ויכול להיות שאסור לו עכשיו לאכול איתם בלי הבדלה הם מותרים כי הם התחילו בעוד יום והוא אסור כי הוא אחר אז תלמידי חכמים שבהם היו לוקחים כ** ומבדילים בשקט בעוד יום בלי נר. וכך מותר להם להשתלב עם כולם באכילה כי כבר עשה הבדלה. אם כן איפה לפי רבנו והתלמוד במוצאי שבת שהוא ליל שעה באב וכן בליל יום הכיפורים בשחל מוצאי שבת כשהם קדשים על פי הראייה יכלו להבדיל מבעוד יום ומכאן השתיקה של התלמוד ושל רבנו למרות הכל אנחנו מוצאים שרבנו עמרם גאון רבנו סעדיה גאון רב נתרונא גאון בעל הלכות גדולות כולם אומרים שנהגו להבדיל במוצאי הצום כלומר ביום ראשון בערב נשא השאלה למה כל אמרו שנוהגים להבדיל במוצאי הצום וכי כל הענקים האלה לא ידעו את הדין של מבדיל מבעוד יום והתשובה יש הבדל בין הוראה ליחידים ובין הוראה לרבים הוראה ליחידים תלמיד חכמים אז מתה תגיד לו שיבדיל מבעוד יום הוא יקפיד לפני שיכנס בין השמשות שלא ישתבך באיסור אכילה ושתייה בצומות כאלה שהם מערב עד ערב הוא יודע ספר ויודע להיזהר מפני המכשלות שיש אבל ברבים אם תאמר לו שמותר להבדיל בעוד יום יכול להיות שיבדילו אפילו כבר בין השמשות ואסור להם לאכול לשתות באותו זמן ויכול להיות שיהיו גם כאלה שלא פחות לא יותר שיחשבו שבלי נר יש אפשר בכלל לעשות נחה. רק אם מדליקים פורי מורי האש אז מותר לעשות נחה כפי שמישהו תבטא השבוע. אז כיוון שבהלכה שנמסרת לרבים הרבים הרבים יכולים לטעות לכן יפה נהגו יפה הנהגו של ההוראה לרבים שההבדלה היא במוצאי הצום. אבל כאמור בשביל יחידים שהם תלמידי חכמים אם יש להם עניין בדבר הזה ומסיבות שונות ואינם נותנים פרסום לדבר יכולים הם להבדיל כאמור בעוד יום ממש רבי חנ