תכנים לקריאה נוספת
גיוס לצבא דעת הגר"י קאפח זצוק"ל
לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
ידועה דעת הגר"י קאפח זצוק"ל שעל כל יהודי, כולל בחור ישיבה, להתגייס לצבא. הוא היה אומר " "הרב שך צודק בביקורתו על החילונים שהם אוכלי שפנים וארנבות, והחילונים צודקים בביקורתם על החרדים שאינם משרתים בצבא".(כך צוטט בספר "הולך תמים").
אם כן, לא מובנת לי תשובת הרב שליט"א שכתב שמשום "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" כביכול התיר הגר"י קאפח להשתמט מן הצבא. הרי הגר"י קאפח הזכיר טעם זה בפירושו רק לגבי הצדקת הכוללים שנהנים מן הצדקה, אבל הוא לא הסכים להשתמט מהצבא בשום פנים ואופן, וכמו שנכתב ב"הולך תמים" הנ"ל.
הקרבת קורבנות בבית שלישי
קראתי ב"מורה נבוכים" שלדעת הרמב"ם הקרבת קורבנות בבית המקדש נהוגה בגלל שבדור ההוא אנשים היו רגילים לעבוד כך את האל, ולא היו יכולים לתפוש עבודת ק- ל ללא קורבנות.
1. האם בבית שלישי לא נקריב קורבנות אלא נעבוד עבודה רוחנית יותר?
2. האם יש חכמים נוספים שדעתם כדעת הרמב"ם?
3. בתפילות מוסף בשבתות וחגים אנו מתפללים על כך שנקריב "תמידים כסדרם ומוספין כהלכתן". האם נוסח התפילה מתאים לעתיד לבוא? באיזה תקופה נכתבה תפילה זו? אודה מאוד לכבוד הרב על תשובתו.
בעניין השגחה דברי רבנו הרמב"ם
ביום כ״ד לחודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, שנת תשפ״ה לפ''ק
לכבוד מו"ר הגאון הרב ד"ר רצון ערוסי נר''ו,
רבה של קריית אונו, מייסד ומנהל מכון "הליכות עם ישראל", ומגדולי המפיצים את תורת הרמב"ם וההלכה בדורנו, אשר זיכה את הרבים בלימוד "משנה תורה" וכתב חיבורים ומאמרים חשובים במחשבת ההלכה ובפסיקתה.
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה וביקרה, הנני מעז לפנות אל כת"ר בשאלה עיונית, הנוגעת לעומק דרכיו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, אשר האיר עינינו בחיבוריו הרבים, וביניהם שני חיבוריו הגדולים – מורה הנבוכים ומשנה תורה והותיר לנו לעיין ולחקור אחר עומק מחשבתו.
פרפרים ונשמות
שלום הרב, רציתי לשאול לגבי פרפרים.
בשבוע של השבעה של סבתא רבה שלי היו לנו 3 פרפרים בבית שלא עזבו אותו ובסיום השבעה הם נעלמו מהבית.
מה הרב חושב על זה? האם באמת פרפרים בבית זה סימן לנשמות?
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?