סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
קיום מצוות ומוסר
שלום לכבוד הרב,
1. האם אדם אשר מקיים מצוות משום המוסריות אשר בקיום המצווה ו/או מכל סבה אחרת (דוגמה - הרגשה טובה) ולא משום שצווה על כך ע"י הקב"ה זכאי לשכר?.
2. כיצד יש להיתייחס לאדם אשר מלא מצוות כרימון אולם, הטעם שבגינם הוא מקיים את המיצוות הינו אנושי ולא מפאת הציווי האלוקי?. אודה לרב אם ירחיב את תשובתו הואיל ולא מצאתי מקורות ברמב"ם.
תודה
מסילת ישרים - פרק יא - מידות הנקיות - שבועות שקר וחילול השם 17
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
נוסח ועדה
שלום לכבוד הרב, תודה רבה על הפגישה עם בעלי(הוא שמח מאוד!). שאלה שמתרידה אותי-מה להגיד לכל האנשים שאנחנו חיים ביניהם--האם להגיד שאנחנו אשכנזים, או שאנחנו ספרדים?ומה לעשות עם ילדים--למשל, בבית מברכים ואז נוטלים, מדליקים נר, וכו- -ובגן מורה מלמדת שלא תגיד ברכה קודם, וכאשר יבוא זמן של בית הספר נצתרך כל הזמן להסתיר הבדלים(ואני לא רוצה לבלבל ילדים או ללמד אותם לשקר).האם אנחנו יכולים להגיד שאנחנו קיבלנו מנהג אחר או ששנינו נוסח? אין כרגע אפשרות לחזור לארץ והברירה היא בין להיות עם חרדים שרובם אשכנזים או להיות בקהילה יותר פתוחה אבל עם בעיות כמו חוסר צניעות, ובכלל, חוסר ערכים יהודיים.
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה - חלק ב
שידור חוזר! כולל יום השישי - יג תמוז התשע''ג
מי זה השטן?
הגיית שם השם
שלום רב לרב.
אודה לרב על תשובה בהרחבה ככל הניתן יש כי בזה צורך הרבים:
א. לפי הידיעות שבידי, לא נהגו אבותינו בתימן להשתמש בכינוי אלוקים, קל, וכד' והגו את שם השם באדנות גם באיזכור של חלק מפסוק.
(אמי עליה השלום ולא רק היא היתה נפרדת ממני בברכה "ודעחק שם ה' באדנות ממש)
להפתעתי אני רואה כי יש שימוש גם ע"י יודעי ספר מבני עדתנו המשתמשים בצורה "אלוקים" הן בע"פ והן בכתב
מה הנכון לעשות וכיצד זה מתיישב עם מנהג אבותינו? (ראיתי אצל הרב רצאבי איסור מוחלט להשתמש בכנויים אלוקים, קל. שקי וכד')