שהחיינו
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
שמעתי שכשלובשים בגד חדש צריך לברך שהחיינו. שאלותי: א) על אלו בגדים מברכים שהחיינו?
ב) מתי מברכים שהחיינו על הבגד וכיצד מברכים?
תודה רבה מראש לרב!
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
שמעתי שכשלובשים בגד חדש צריך לברך שהחיינו. שאלותי: א) על אלו בגדים מברכים שהחיינו?
ב) מתי מברכים שהחיינו על הבגד וכיצד מברכים?
תודה רבה מראש לרב!
שלום לכת"ר,
1. אדם שמתפלל ביחידות, מה בדיוק הוא אומר בקדושה דיוצר? "קדושת ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו לאל ברוך.." או "קדושת ה'... והאופנים וכו' ברוך כבוד ה' וכו' לאל ברוך..."?
2. מה אומר ביחידות בקדושה דסדרא?
3. כיום מומלץ לאדם לשתות גם אם אינו מרגיש תחושת צמא בגלל שינוי המזונות וכו', האם זה משפיע על ברכה? כלומר האם מה שאמרו שאין מברכים על המים כשלא מתכוון לרוות צמאונו זה דוקא כששותה כדי לבלוע כדור וכיוצ"ב? או שמא על כל שתיה שאין בה הנאת החיך או תחושת רוויה? האם במצב של ימינו כשחוש הצמא נחלש ואנשים יושבים יום שלם במשרד בלי לשתות ומגיעים כמעט לידי התיבשות גם נאמר זאת?
אדם שרואה את הלבנה בחידושה עוד לפני שקיעת החמה האם יכול לברך עליה?
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב
מדוע חכמים תקנו מעין שבע לערבית שלילי שבת אבל בלילי יו"ט מה הנפק"מ
תודה רבה ושנה טובה
כבוד הרב בברכת האילנות אומרים: שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם. המשמעות הלוגית - מילולית של המילים היא שחיסר מעולמו המון, בעוד הכוונה היא שלא חיסר בעולמו דבר. האם יש לברך בנוסח המקובל או לתקן לנוסח המדייק בכוונה?
תודה
לכבוד הרב הי"ו האם דיבור לאחר שברכתי על נטילת ידיים נחשב כהפסק. או שמעיקר הדין אין לדבר בין נטילת ידיים לברכת המוציא
האם רק לשבעה משקים (י"ד שח"ט ד"ם) או גם למשקים אחרים כגון חומץ.
שלום וברכה מארי רצון. נודע לי שיש לך שיטה מסוימת, בקשר לברכות הראייה. שמברכים אותם לא כל שלושים יום אלא כל פעם מחדש. האם הרב יוכל לפרט על דרך הפסיקה הזו? לדוגמה: האם יש לברך על כל רעם ורעם? האם יש לברך על כל גשם וגשם מרובה "מודים..."? וכן יש לברך על כל פעם שאני עובר ליד בית קברות פעמיים ביום? וכן על יד מקום שעובדים בו ע"ז?
2. אמו של חברי החביב אך לא כ"כ קרוב נפטרה רחמנא לצלן. האם במקרה כזה אני הייתי צריך לברך "דיין האמת"?
3. לא ברור לי מתי יש לברך "מציב גבול אלמנה". על כל עיר שאני מגיע אליה?
1 בהלכות אבל פ"ט ה"ז. (על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע. אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
2 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?
מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?
האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?
שלום וברכה מארי 4 שאלותיי:
1) מהו הקוטר המינימלי של הכיפה כדי שאוכל לברך "עוטר ישראל"?
2) לברך "עוטר" לאחר ששמתי את הכיפה, או לפני ההשמה?
3) אם הנחתי את כיפתי ולאחר חצי דקה נזכרתי שלא בירכתי "עוטר". לברך באיחור של חצי דקה? שאלה עקרונית:
4) מה היה המנהג בתימן, לברך ברכות השחר בבית הכנסת, או בבית, לפי העשייה כדברי הרמב"ם? אם מנהג תימן היה לברך בבית הכנסת, צריך ללכת לפי מסורת אבינו, ולכאורה השאלות הראשונות לא הלכה למעשה עבורי.
תודה רבה, וברוך תהיה!