שעת הדחק
שלום לכבוד הרב
רבינו כתב שאין לסעוד סמוך למנחה
ובישיבה שלי סועדים סמוך למנחה האם זה נקרא שעת הדחק או שיש בזה אל תפרוש מן הציבור אם אני ישמור לי את הארוחה לאחר המנחה ואז אפשר לעבור על ההלכה
שלום לכבוד הרב
רבינו כתב שאין לסעוד סמוך למנחה
ובישיבה שלי סועדים סמוך למנחה האם זה נקרא שעת הדחק או שיש בזה אל תפרוש מן הציבור אם אני ישמור לי את הארוחה לאחר המנחה ואז אפשר לעבור על ההלכה
שלום רב
בהמשך לשאלתי בנדון, אבהיר כי מדובר בסיר כבאנה המשוקע בתוך סיר גדול הימנו. והמים הרותחים , מקיפים את הסיר הקטן מכל צדדיו ומגיעים כשניים שלושה סנטימטרים מתחת למכסה כלאמר אינם מגיעים למכסה של הסיר הקטן ושני הסירים מונחים על הפלאטה מערב שבת
..
השאלה האם מדובר כאן באפיה רגילה או בסוג של "בישול"
ומה תהיה הברכה לפני ואחרי האכילה
לק"י לכבוד הרב שלום. מה מברכים כשמריחים קינמון טחון? ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.
שלום וברכה כבוד מארי, כת"ח אשאל,
1)
א. חטיף שוקולד שערבו בו מעט פירורי עוגיות כדי להוסיף טעם טוב - ברכתו תהיה עתה 'מזונות' (הל' ברכות ג, ו: "אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר"). השאלה היא: אם אדם אכל ממאכל זה כזית, מה יברך כברכה האחרונה, 'על המחיה' או 'בורא נפשות'? הרי הוא לא אכל כזית עוגיה, אז איך יברך 'על המחיה', מצד שני הוא גם לא אכל כזית שוקולד, אז איך יברך 'בורא נפשות'? (האם התשובה נמצאת כאן: "וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז")(ג, יא)
1)
ב. כנ"ל אם אותו אדם אכל כשני זיתים, מה יברך באחרונה?
לק"י שלום לכבוד הרב אם נהגתי עד עכשיו ליטול ידיי לסעודה שלוש פעמים לכל יד האם אני יכול לנהוג כאבותינו פעם אחת רביעית על כל יד? האם יש בזה חיסרון או המעטה? ברוך תהיה
השלום והברכה לכבוד הרב
1. האם חייב כוונת משמיע בברכות או די בכוונת השומע או בעניית אמן.
2. אם לא חייב - מה הדין אם מתכוון המשמיע לא להוציא את השומע
הרמב"ם אומר
התחיל במסכת ברכות. והטעם שהצריכוהו להתחיל בה שהרופא הבקי כשירצה לשמור בריאות הבריא על תכונתה שהיא עומדת עליו יקדים תיקון המזון בתחלת רפואותיו ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות שכל מי שאוכל אין לו רשות לאכול עד שיברך וראה לסדר בתחלת דבריו ברכות כדי לתקן המזון תיקון שיש לו ענין. אחר כך ראה לתקן דבריו כדי שלא יהיה חסר בענין מן הענינים ולפיכך דבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם על המזונות ועל המצות ואין לך מצוה שאדם חייב בה בכל יום אלא קריאת שמע בלבד ואין נכון לדבר בברכות ק״ש קודם שידבר על ק״ש עצמה לפיכך התחיל
יורינו מורינו ורבינו האם טייסים שכל יום/פעם פעמיים בשבוע, טסים טיסות מבצעיות וכן חיילים שטסים לבסיסם הנמצא רחוק בדרום הארץ צריכים לברך הגומל? מהו שאמר רבינו "הולכי דרכים" - האם קיים בימינו דבר כזה? בכדי להתחייב הגומל?
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבינו פסק בהִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֶּרֶק ו', הלכה ב': שֶׁזּוֹ מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל - פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ". זאת אומרת שעלינו לקיים תקנות שהם תיקנו, גזירות שהם גזרו ומנהגות שהם הנהיגו. ומי שלא יקיים את דבריהם עובר על מצות עשה דדבריהם ועל מצות עשה מדאורייתא, נכון?