סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
לכבוד מו"ר השלום והברכה,
א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?
ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
שלום רב!
מה הוראת הרב בעניין הר הבית? הבנתי מבנו של הרב, הרב צפניה ערוסי, שהרב מתיר עליה לאורוות שלמה.
א. האם כך הוא הדבר?
ב. האם זה מחייב קדושה ובטהרה ובזהירות כמו ב500 על 500 אמה של הר הבית המקודש?
ג. האם הרב מתיר לאדם הפרטי לאחר לימוד בהלכות הר הבית וקדושתו, לעלות עם ת"ח אשר מתיר עליה להר? כמובן בקדושה ובטהרה..
ד. האם הרב אוסר עליה להר הבית כיום, כאיסור חמור או כהוראה לציבור שלא יבואו לדי כשלון, אך מצד הדין הרב מתיר עליה?
במהלך לימודי הלכות נידה ראיתי פער ניכר בין פסיקת מארי המובאת בטהרת משה (לדוג, לעניין מוך דחוק) שמקילה מאוד לעומת פסיקתו של הרב, שכותב שנהגו כך בעבר, אך בימינו יש להחמיר.
האם החומרות של הרב נובעות מכח המנהג אצל רוב עמ"יי היום?
מדוע כאן הרב לא דבק בשיטת רבנו?
בעניין חובת ציצית.הרי אם לשיטת רבנו ציצית קטן אינה אלא בגד שאינו כסות כי אז כיצד יש לעשות לעניין חובת ציצית?
מה ליטול,באיזה תנאי,ומתי
בכבוד
לכבוד הרב ושלום רב
א. בבית הכנסת התמני שאני מתפלל יש שני ספרי תורה . אחד תימני והשני ספרדי - האם אפשר להוציא את הספר תורה הספרדי ולקרוא בו בשבת את הפרשה . או להוציאו למפטיר ביום שצריכים שני ספרי תורה?
ב. אם בכל זאת הוציאו את ספר התורה הספרדי ומכבדים אותי בעליה האם אני צריך לסרב או לעלות.
ג. אם הלכתי בשבת לבית כנסת ספרדי שהוא קרוב לביתי (ואני הולך הרבה פעמים) ומזמינים אותי לעליה האם אני יכול לעלות לברך ולקרוא בתורה בספר הספרדי שלהם. –אבקש את תשובתך לכל שאלה בנפרד אם זה אפשרי על מנת לא לשאול שאלות מיותרות.
בברכה ותודה מראש.
ישראל ברזילי
שלום הרב
קיימים היום עצי פרי המורכבים ומניבים בעץ אחד מספר סוגים של פירות שונים (לדוגמא: בעץ אחד גדלים לימון, תפוז, קלמנטינה וכד')
האם מותר לשתול ולאכול מהם?
האם מותר לברך עליהם ברכת אילנות?
תודה
שלום הרב הגאון רצון ערוסי.
האם מותר לסייע בין במכירה או באמירה בלבד ליהודי אשר לצערנו רחוק מדרך עם ישראל הקדושים, וכך לעזור לו בחילול השבת?
לדוגמא, מוכר אופניים, אשר לפני יום כיפור נוהרים אליו בהמוניהם קונים רבים, כדי להתכונן בדרכם, לקראת יום הדין והכפרה, ולקנות אופניים.
מצאתי הלכה שאולי ממנה אפשר להתיר, בדברי רבנו בהל' שמיטה (פ"ח הל' ב) וז"ל:"ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, למי שהוא חשוד על השביעית--מחרשה וכל כליה, העול והמזרה והדקר."
רבנו פסק, שרק בשנת השמיטה אסור לסייע לו, אולם בשנים אחרות מותר.
שלום רב,
אני עורכת דין שעוסקת בתחום האזרחי והמסחרי.
הייתי שמחה לדעת האם יש ספר אשר מקבץ כללים הלכתיים של עורך דין לנהוג לפיהם לפי דין תורה ולפי הלכות של פוסקים.
כמו כן שמעתי שיש תחומים שונים בעריכת דין שמותרים לעיסוק ותחומים שאינם מותרים. האם הדבר נכון, ואם כן, האם תוכלו לכתוב באילו תחומים העיסוק מותר ובאלו אסור.
במידה ואין ספר שמקבץ כללים והלכות כאלו, האם תוכלו להפנות אותי לגורם שיוכל להדריך אותי בנושא?
בתודה מראש.
עצרת עולם התורה - הענקת עיטור יקיר עולם התורה למו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
הרב ד“ר רצון ערוסי I רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל I
על משפט והלכה במדינת ישראל I עצרת עולם התורה I מתש“ח - לתשע“ח I בסימן 70 שנה למדינת ישראל I "ראשית" בתי מדרש קהילתיים בראשות הרב אביחי קצין
תודה לערוץ חוק ומשפט - המשפט העברי
https://www.youtube.com/channel/UC2g9B52uuAIiDJy_eI2klow/videos
בפרק 11 בהלכות עבודה זרה הלכה ה':
האם לדעת הרמב"ם כשהוא כותב שמותר לומר מאז שבניתי את הבית או מאז שהתחתנתי וכו' התעשרתי או יש עלי ברכה, הוא מתכוון רק שמותר אבל אין בזה כלום או שבאמת זה סימן טוב ומאז יש ברכה בפעולות שלי.
לעומת כמובן, בהלכה ד' הקודמת שהרמב"ם כותב שאסור להימנע מפעולות או לעשות פעולות בעקבות מקרים כגון כששועל עובר לידי וכדו'.
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?