מהי משמעות הברכה
מהי משמעות הברכה "ברוך אתה ה"
הרי גדול מברך את הקטן
איך אנחנו יכולים לברך את השם
האם זה כמו ברכת כהנים
מהי משמעות הברכה "ברוך אתה ה"
הרי גדול מברך את הקטן
איך אנחנו יכולים לברך את השם
האם זה כמו ברכת כהנים
הרב שלום וברכה
אנחנו מתפללים בבית כנסת בלדי בת"א,
בשבת בבוקר מצטרף אלינו כהן ספרדי,
החזן מקרא אותו בנוסח תימני
והכהן מתבלבל בהגיה של המילים
וקורא חלק מהמילים במבטא חצי תימני חצי ספרדי
לדוגמא: המילה לך הוא קורא את הלמד בשווא כמו ספרדי( צירי ) ואת הכף בקמץ כמו תחמני. וכן במילים ישמרך אליך ויחונך וכו'.
האם זה שינוי משמעותי ואם כן האם החזן צריך לשנות ממנהגו ולקרוא
ולקרוא בעברית או שיכול להמשיך במנהגו. תודה רבה
מהו הסדר הרצוי למועדי התפילה בנסיבות אלו באופן של קיום דיני התענית ללא פגיעה בקדושת השבת?
האם יש נשיאת כפיים גם בתפילת מנחה הסמוכה לתפילת ערבית האמורה להסתיים עם צאת הכוכבים?
מה ההבדל בין ימי צום שנקבעו ע"י חכמי ישראל לבין ימי צום הנקבעים לאור בצורת או צרות אחרות?
שלום לכת"ר. א. מדוע בימינו מאמינים לכהן להעלתו לתורה בלא חקירה (לכאורה בניגוד לדעת רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה יג:מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד, ...).
איך ינהג שליח ציבור תימני שמתפלל בציבור אשכנזי בברכת כהנים בגולה במיוחד .כשהם לא נוהגים בברכת כהנים פרט לחגים
האם בימינו ניתן להסתפק בהצהרתו של מי שאינו מוחזק ככהן או שיש לדרוש ממנו עדות תומכת לכך?
באלו תנאים יתחייב אדם זה בכל האיסורים החלים על כהנים ולמרות זאת לא יחשב ככהן לכל דבר?
האם יש לסמוך על מנהג בכל מקרה גם אם מקורו בטעות?
באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל שכהנים לא ישאו כפיים בתפילת המנחה ובאילו לא גזרו?
מהי הגדרת שקיעת החמה, האם מועד הסתתרות החרס מעינינו או סמוך למועד צאת הכוכבים?
כיצד ניתן ללמוד מדיני תפילת הנעילה ביוה"כ את הכלל שאין לך אלא זמנו ומקומו. דהיינו המברך ברהמ"ז מיד לאחר השבת על סעודה שלישית לא יזכיר "רצה והחליצנו"?
לגבי ברכת כהנים והסתכלות על הכהנים:
הרב הזכיר בהלכה שישראל כביכול לא יכול לברך ברכת כהנים לטובת חברו, כמו שכהן מברך. אולי אם הבנתי נכון.
אבל בהמשך הרב התייחס שכן אדם יכול להסתכל על הכהנים. למה? הרב מסביר שאדם שמברך את חברו ומסתכל בו.
לאחר מחילה מכבוד הרב, לא מסתכלים על הכהנים.