הבעת מחאה בדרכי חירוף וגידוף היא דרך אנטי דמוקרטית שגם אוצרת בחובה סיכון לעצם קיומו של עם ישראל בארץ ישראל

כבוד הרב.
אבותינו שיננו לנו את המעשה המפורסם בעזרא הסופר, אשר פנה וביקש מיהודי תימן לעלות ארצה. סרבו בטענה שעתיד להחרב וכו'.
והנה לאחר מלחמת השיחרור עלו בהמוניהם: מנהיגים, מורי הוראה, דיינים ועמך ישראל.

לאור "פרשת עזרא הסופר", היה מצופה שנשמע קול מבשר בצנעא, העומד ומודיע בשער: 'הנה קרבה גאולתנו, משיח צדקנו יבוא במהרה, בואו ונקדמנו בירושלים'.
ולא היא! אתמהה. האם המעשה בעזרא אגדה ותו לא?

לק"י שלום למו"ר ערוסי שליט"א, רבנו פסק כי אין שואלים על הגשמים עד ז' חשון כיון שעולי הרגל שהגיעו מבבל עוד לא הגיעו לביתם ואנו לא רוצים שהגשם ירד עליהם; אך כיום - לא זו בלבד שאין עולי רגלים כאלו אלא שאנו כה צריכים להמון גשם אך לא שואלים אותו בגלל טעם שנראה שכבר אינו רלוונטי!?
תודה רבה על זמנך.

שלום לכבוד הרב.
עם ישראל עובר תקופה לא קלה הן מבחינה מדינית והן מבחינת רוחנית. למה לא כל הרבנים משאירים את המיגזר והעדה מאחוריהם ומקימים קול זעקה יחד להצלת עם ישראל? סה"כ אם כולם יתאחדו ויתפללו יחד לריבונו של עולם יפתחו שערי שמיים וזה יחזק גם כל אחד בנפרד.. אז מדוע אנו לא רואים את כל מי שמייצג את הציבור הדתי מקים כל זעקה ומתגבש יחד? בציפייה לישועות ונחמות,
תודה על הסבלנות.

לכבוד הרב שלום. שאלתי עוסקת בנושא מסעי בני ישראל במדבר וכניסתם לארץ. מקובל לחשוב שבני ישראל נענשו באי כניסתם לארץ אלא רק כעבור 40 שנה בגלל חטא המרגלים ובגלל בכיית החינם שבאותו הלילה. אך בפסוק אחר בתורה "אני לא זוכר במדויק" מצויין שבני ישראל לא יכנסו לארץ "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" ז"א יש עוד קרדיט כביכול לגויים שבארץ וסאתם עדיין לא התמלאה כדי לסלקם מהארץ. אם כן כיצד שתי הגישו משתלבות זו בזו האם בני ישראל לא נכנסו לארץ בגלל חטא המרגלים או בגלל שהעמים בארץ עדיין לא היו בשלים מספיק? אשמח לתשובה כל טוב.