סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
קריאה דחופה לראשי הישיבות עקב האסון בירושלים
זעקה מקירות הלב: "ידינו לא שפכו את הדם הזה?"
אתמול התקיימה בירושלים הפגנה של בני ישיבות, ובמהלכה, בעוונותינו הרבים, נדרס למוות אחד המפגינים. ברור לכל כי הנהג הפוגע ייעצר, ייחקר ויעמוד לדין – על כך אין ספק. אולם, אנו פונים לראשי הישיבות מקירות הלב: די להפגנות הללו בתוך הכבישים!
למחאה בתוך נתיבי הנסיעה אין כל היתר. כל מי שחפץ להפגין – יעמוד בצידי הדרכים, יזעק, ירים שלטים, יתפלל ויעשה כל פעולה לגיטימית כדי לעורר תשומת לב. אך בשום פנים ואופן לא באמצע הכביש.
מדוע האיסור כה חמור?
פיקוח נפש: מחמת הסכנה המוחשית למפגינים עצמם ולנוסעי התחבורה.
הפרעה לציבור וסכנת חולים: חל איסור גמור לחסום את נתיבי התנועה. בכבישים אלו נוסעים בני אדם, בהם חולים במצב מסוכן ויולדות בדרכן לבית החולים. חסימתם היא עוול שאין לו כפרה.
דברים אלו הם פשוטים ומתבקשים מאליהם, והדבר אסור בתכלית האיסור. הורינו על כך כבר בעבר, אך כעת הדברים מקבלים משנה תוקף כואב.
אחריות ההנהגה בעוונותינו הרבים, לאחר אסון כזה, לא יוכלו ראשי הישיבות לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". האחריות אינה מוטלת רק על הנהג הפרוע, אלא גם על מי שאיפשר למצב כזה להתרחש.
אנו תקווה כי המקרה הקשה יגרום לראשי הישיבות לחשב מסלול מחדש ולהורות לתלמידיהם: מפגינים אך ורק בצידי הדרכים. לאמצע הכביש אין שום היתר בעולם, בפרט לאחר האסון הנורא.
יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יאיר עיניהם במאור תורתו, למען יימנעו מסכנות ומחילול השם, מכאן ולהבא.
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
סוגיית הבטחות הבחירות והפרתן על ידי מנהיגים ומפלגות צפה ועולה מחדש בעקבות הדרמה הפוליטית שאנחנו בעיצומה בימים האחרונים.
האם להלכה היהודית יש היגד כלשהו בסוגיה אקטואלית זו? את השאלה הזו הצבנו בפני הרב רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה של קרית אונו.
להלכה פתרון לתסבוכת פוליטית כדוגמת זו שבה ישראל נמצאת. כך קובע הרב ערוסי: מפלגה שלא עומדת בהבטחתה תיפסל ותוחלף בבאה אחריה. חייבים מידה של 'האמת והשלום אהבו' במסגרת הפוליטית ושמירה על כבוד עם ישראל.
לק"י כמו חולדה הנביאה ולהבדיל שהייתה מתנבא בשוק, אני מפיצה בשוק האינטרנטי הנקרא פייסבוק. שם כתבתי כדלקמן בדף של "מפעל המשנה תורה" וכדי שהדברים לא יגיעו לידיעת כבוד הרב בדרך עקיפין, אני שולחת לך העתק בזה (ציטוט) בסיכומו של המאמר "השגות מארי [קאפח] על מפרשי דברי רבנו הרמב"ם" (מסורה ליוסף ז'), כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א כותב: "...פירושו המקיף של מארי, הוא פירוש קשה מנשוא".
הרב ערוסי בקריאה למנהיגים הרוחניים לפעול מיידית לתיקון המשמעויות האמיתיות של מועדי ישראל
מתוך ריאיון בתוכנית "עצם העניין" עם קלמן ליבסקינד ברדיו גלי ישראל
לק"י,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות:
א. האם ראש ישיבה נחשב רבו המובהק אע"פ שאין רוב תורתו ממנו?
ב. מה הדין לגבי גדול ישראל האם יש לו דין של רבו המובהק?
ג. אם יש בבית הכנסת תשעה גדולים ואחד קטן באם מצטרף הוא בשעת הדחק?
תודה רבה מעומקא דליבא.
במאמרו על הרב קאפח, יוסי פרחי כותב: "הרב עודד את תלמידיו לשרת בצבא וראה זאת כמצווה גדולה, ולא הבין כיצד יש לפטור תלמידי חכמים מקיומה. היה בין הראשונים שנתן את הסכמתו לעידוד עליה להר הבית". בדיון שהיה לפני זמן מה באתר, אמרתה שאין לסרב פקודה אבל מאידך לאור המצב בצבא, תלמידי חכמים פטורים (אין זה ציטוט מדויק, אבל זה הוא רוח דבריך). וגם בזמן האחרון, אמרתה שאסור לעלות להר הבית.
שאלה:
על איזה אחדות בין הרבנים אתה מדבר כשבתוך הבית עצמו, יש חילוקי דעות, לא על פרט בכשרות או מנהג בהלכות תפילה, אלא על שתי נושאים כל כך עקרוניים וחשובים לכל עם ישראל?
תודה על תשובתך.