תכנים לקריאה נוספת
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
"נטפלים לטפל ולא לעיקר" על תרבות העלייה לקברות צדיקים
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
דברי סגן הרמטכ"ל ביום הזכרון לשואה ולגבורה, בראי היהדות
שאל השואל ואמר שכבר דשו בזה רבים ביחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה האם יש עמדה הלכתית בעניין הזה, יהדותית לא פוליטית מכיוון שבמגזר הציבורי גבר השיח הפוליטי על השיח הערכי ולכן מבקש השואל לדעת אם יש התייחסות הלכתית.
מכיוון שכבר רבים דשו בדבר זה נותן טעם לפגם שגם אנו נאמר את דברינו מהזווית של היהדות שנקייה מהפוליטיקה. אך דווקא בגלל שהערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש היבט חשוב להתייחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל.
מדוע תרגם הרב קאפח ״באי העולם״ במצווה ט בספר המצוות?
שלום רב לאוהבי תורתך!
שאלתי לגבי תרגומו של הרב קאפח זצ"ל, את המצווה התשיעית בספר המצוות.
הרב תרגם כך: ואין מצווה זו נוהגת אלא בכגון אותו המעמד העצום שבו פחדו כל באי העולם, והיה חובה לפרסם ייחודו
הביטוי כל באי עולם מפנה אותנו למשנה ראש השנה, לא הצלחתי להבין האם כך מצא הרב במקור הערבי? [אבן תיבון מתרגם רק "העולם"]
אשמח לתשובתכם לכבודה של תורה ורבנו משה המלמדה.
אחדות הרבנים
במאמרו על הרב קאפח, יוסי פרחי כותב: "הרב עודד את תלמידיו לשרת בצבא וראה זאת כמצווה גדולה, ולא הבין כיצד יש לפטור תלמידי חכמים מקיומה. היה בין הראשונים שנתן את הסכמתו לעידוד עליה להר הבית". בדיון שהיה לפני זמן מה באתר, אמרתה שאין לסרב פקודה אבל מאידך לאור המצב בצבא, תלמידי חכמים פטורים (אין זה ציטוט מדויק, אבל זה הוא רוח דבריך). וגם בזמן האחרון, אמרתה שאסור לעלות להר הבית.
שאלה:
על איזה אחדות בין הרבנים אתה מדבר כשבתוך הבית עצמו, יש חילוקי דעות, לא על פרט בכשרות או מנהג בהלכות תפילה, אלא על שתי נושאים כל כך עקרוניים וחשובים לכל עם ישראל?
תודה על תשובתך.
חרם הקוטג', האם מותר להחרים מוצרים למרות שנגרם בכך נזק כספי ליצרנים?
האם ההלכה מתירה התאגדות של יצרנים כולל קביעת מחירים ובאילו תנאים ישנה התערבות הלכתית לטובת הצרכנים?
מהם הכלים שמעניקה ההלכה לצרכנים ע"מ להתגונן מפני רמת מחירים גבוהה שנוצרה ע"י קרטל יצרנים או משווקים?
כיצד חכמי ישראל בתקופות השונות השפיעו על הוזלות משמעותיות של מחירי השוק באמצעות פסיקות הלכתיות יחודיות לנסיבות?
מספר שאלות למו"ר
לק"י,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות:
א. האם ראש ישיבה נחשב רבו המובהק אע"פ שאין רוב תורתו ממנו?
ב. מה הדין לגבי גדול ישראל האם יש לו דין של רבו המובהק?
ג. אם יש בבית הכנסת תשעה גדולים ואחד קטן באם מצטרף הוא בשעת הדחק?
תודה רבה מעומקא דליבא.
במה להתמקד במקום סיפורי מופתים על גדולי ישראל?
כנהר שלום,
אנשים רבים מספרים על גדולי ישראל רבים סיפורי מופתים שונים ומשונים. מה צריך להיות היחס לסיפורים אלו?