סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
הגיית שם השם
שלום רב לרב.
אודה לרב על תשובה בהרחבה ככל הניתן יש כי בזה צורך הרבים:
א. לפי הידיעות שבידי, לא נהגו אבותינו בתימן להשתמש בכינוי אלוקים, קל, וכד' והגו את שם השם באדנות גם באיזכור של חלק מפסוק.
(אמי עליה השלום ולא רק היא היתה נפרדת ממני בברכה "ודעחק שם ה' באדנות ממש)
להפתעתי אני רואה כי יש שימוש גם ע"י יודעי ספר מבני עדתנו המשתמשים בצורה "אלוקים" הן בע"פ והן בכתב
מה הנכון לעשות וכיצד זה מתיישב עם מנהג אבותינו? (ראיתי אצל הרב רצאבי איסור מוחלט להשתמש בכנויים אלוקים, קל. שקי וכד')
עלית הרמב"ם
בשיעור הנ"ל, אמרתה שיש מדרש שהמקדש ירד מן השמים. שאלתי: איפה המדרש הזה? בתודה ובברכה.
אהבת אמנון ותמר, אהבת דוד ויהונתן
לכבוד הרב אליקים צדוק שליט"א.
שלום וברכה.
הנני ראיתי כי הרב מעביר שיעורים על מסכת אבות, רציתי לשאול שאלה שעלתה תוך כדי לימוד בעלמא עם חבריי.
בפרק חמישי במשנה ט"ז אומרת המשנה כי כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר- בטלה אהבה וכו'. נתינת הדוגמאות של המשנה לצורך ההסבר קצת תמוהות. אהבת רֵעים- הרי היא שונה באופן מוחלט מאהבת איש ואישה. לכן, מדוע המשנה אינה נותנת דוגמאות שוות? או שתי דוגמאות של אהבת רֵעים או שתי דוגמאות של אהבת איש ואישה.
האם המשנה באה לומר לנו משהו דווקא בהבאת דוגמאות שאינן על אותה סקאלה כביכול?
תודה מראש לרב!
2 שאלות
בס"ד לק"י
שלום עליך רבי
הרמב"ם אומר שיסודות הטבע הופכים מקצתם לקצת ומקצם ממקצתם .האם יש הוכחה לדבר זה כדי שאוכל לראות-לדעת שזה נכון?
תוכל לבאר מה שבקשך בסוף
הארכנו בבאור עניין זה לפי שהפילוסופים אומרים כל מי שאינו מבחין בין מה שבכח ובין מה שפעל, ובין הדברים ההנחתיים ההסכמיים ובין הדברים הטבעיים, ובין העניין הכללי והפרטי אין מה לדבר עמו .
מהם הדברים ההנחתיים ההסכמיים?
ומה ההבדל בינם לבין הדברים הטבעיים?
תודה רבה!