קושי אמוני ברמב"ם
כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש
ה' היה אומר למשה את המקרא ומשה כותבו. ואח"כ ה' היה מבאר למשה את המקרא, וזוהי המצווה, שהיא התורה שבעל פה. ואין לקיים את התורה רק על פי המצווה שהיא התורה שבעל פה. אשר כתבתי להורותם כפי שצריך להורותם. עיין דברי מורנו הרב יוסף קאפח, הקדמה לספר המדע, עמ' לו, אות ו.
תכנים לקריאה נוספת
שער הביטחון
כיצד אפשר להסביר את דברי רבנו בחיי זצ"ל בחובות הלבבות בשער הביטחון בפתיחה שבעל הביטחון בהשם פרנסתו מוזמנת לו כל ימיו וכן משמע גם בפסוקים מפסוקי הנביאים. האם אפשר להבטיח כאלו דברים כי יכול להיות שמא בורא עולם גזר על אדם פלוני שיהיה עני מרוד או ימות ברעב ח"ו? וגם היו צדיקים שחיו בעוני מרוד.
האדם הקדמון
שלום לכבוד הרב
ידוע שנמצאו שלדים של בני אדם "קדמונים" שגולגולתם משונה משל בן אדם בימינו, השלד שלהם כפוף מעט ונראים כהכלאה בין קוף ובין אדם.
אם ידוע שאדם הראשון נברא שלם בצלם אלוקים כיצד נוכל להסביר את "שלבי הביניים" האלה?
תודה רבה
אמונות ודעות
כב' הרב שלום רב.
תודה על תשובתך בעניין שאלתי על אדם שמאמין בקיומם של שדים, אך אינו פונה אליהם כלל. הרב השיב כי "לפי רבינו, המאמין בשדים ואינו עובדם, אינו כעובד ע"ז אלא מאמין בהבל".
תשובה זו מספקת אותי בהחלט שכן הרמב"ם כותב על כיוצא בזה בהלכות עבודה זרה פרק י"א בסופו: "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת... אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה". הרי לנו מפורש שאין הוא נחשב לעובד עבודה זרה, אלא שהוא סכל.
האם רשאי יהודי מאמין להתראיין באמצעי התקשורת הכלליים?
שאלוני באיזו מידה מותר לנו כיהודים דתיים להתראיין בכלי התקשורת הכלליים כשאנו רואים לא אחת שכלי התקשורת מנצלים את הראיונות עם אנשים דתיים כדי להסית את הויכוח לדברים שאינם ראויים כלל ועיקר.
לצורך זה ציין השואל שהנה בכנס העולמי לדיני ממונות שקיימנו, התקשורת הכללית במידה והתייחסו לכנס, לא התייחסו אל התוכן, אל המעמד, אל החשיבות של הכנס אלא מה אמר השר, מה אמר המפכ"ל, מה אמר כך וכך, לדברים הפוליטיים ולא לדברים הענייניים המהותיים ואל הבשורה שמשפט התורה מביא בנושא כל כך אקטואלי וחשוב שעסקנו בו היחס להפגנות במרחב הציבורי.
העליה מתימן: הא כיצד? מי הוא/הם המוסמך/ים שהתיר/ לעלות ארצה?
כבוד הרב.
אבותינו שיננו לנו את המעשה המפורסם בעזרא הסופר, אשר פנה וביקש מיהודי תימן לעלות ארצה. סרבו בטענה שעתיד להחרב וכו'.
והנה לאחר מלחמת השיחרור עלו בהמוניהם: מנהיגים, מורי הוראה, דיינים ועמך ישראל.
לאור "פרשת עזרא הסופר", היה מצופה שנשמע קול מבשר בצנעא, העומד ומודיע בשער: 'הנה קרבה גאולתנו, משיח צדקנו יבוא במהרה, בואו ונקדמנו בירושלים'.
ולא היא! אתמהה. האם המעשה בעזרא אגדה ותו לא?
שאלה
שלום לרב האם יש דבר כזה שנקרא עיין הרע או כישוף או חסימה של מזל שמפריעים לאדם להתקדם בחיים בגלל שיש לו את הדברים האלה אם כן יש איזה דרך שאפשר לבטל או להתמודד עם בעיה זו? מה הרב ממליץ לעשות