התקשורת
מחד נאמר "התקשורת, בעוונותינו הרבים מגלה כל דבר", אך מאידך נראה שטוב עשתה כי "השופטים אכן דנו תוך ניגוד עניינים". אם כן למה מעשה אנשי התקשורת לא נחשב כהגון במקרה הנדון?
מחד נאמר "התקשורת, בעוונותינו הרבים מגלה כל דבר", אך מאידך נראה שטוב עשתה כי "השופטים אכן דנו תוך ניגוד עניינים". אם כן למה מעשה אנשי התקשורת לא נחשב כהגון במקרה הנדון?
כב' הרב שלום רב.
תודה על תשובתך בעניין שאלתי על אדם שמאמין בקיומם של שדים, אך אינו פונה אליהם כלל. הרב השיב כי "לפי רבינו, המאמין בשדים ואינו עובדם, אינו כעובד ע"ז אלא מאמין בהבל".
תשובה זו מספקת אותי בהחלט שכן הרמב"ם כותב על כיוצא בזה בהלכות עבודה זרה פרק י"א בסופו: "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת... אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה". הרי לנו מפורש שאין הוא נחשב לעובד עבודה זרה, אלא שהוא סכל.
לק"י
לכבודו הרב יצ"ו, שלום.
אני מתפלל בבית הכנסת מודרן אורתודוקסית בארה"ב ולאחרונה מצאתי כמה אנשים שכופרים בעיקר ממש. הם הלכו לישיבה וגדלו עם הדת אבל שמעתי מפיהם שהם לא מאמינים שמשה רבנו עליו השלום כתב את התורה או בתורה שבעל פה בכלל (שיש חיוב מן השמים לשמור על הוראותיה). והם באומרים בגלוי לב שהתורה נכתבה על ידיי סופרים רבים במשך תקופות רבות ואין חיוב לשמור המצוות אם מישהו לא רוצה (חס ושלום). יש עוד דברים כאלה אבל אין צורך לרשום אותם כאן. בנוסף הם באופן פעיל מנסים להפיץ כפירה שלהם בקרב הקהילה והיו מוצלחים קצת - רחמנא ליצלן.
לכבוד הרב ישנה סתירה ברמב"ם. במקום אחד - לא זוכר איזה - הרמב"ם כתב בפירוש שכל העניין של כישוף/אוב וידעוני זה שקר וכזב ואין בזה ממש. ואילו בהלכות יסודי התורה בפרקים של דיני נביא, הרמב"ם מזכיר אפשרות שאדם יכול לעשות מופת בכישוף. וכן הרמב"ם טוען שלא האמינו במשה רבינו בגלל האותות, והמאמין רק בגלל האותות יש בו דופי כי אותות אפשר לעשות גם בלט וכישוף. כיצד מיישבים את הסתירה?
הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייע בדבר תורתו, מדוע עלינו להכיר טובה לקב"ה אף על הנסיונות בהן הוא מעמידנו אם באנו לעולם בעל כורחינו? האם הקב"ה עושה לנו טובה? הרי ביטוי שכזה הוא מתייחס לישות שנמצאת כבר (נניח האדם) ואז גורם חיצוני לה עושה לה טובה!, היא נפעלת, אך היא ישנה לפני שנפעלת עליה הטובה מאותו הגורם החיצוני? ולא יתכן שנאמר כך, שהיינו קיימים וקדומים כך שנעשית עלינו הטובה מאת ה' ואנו צריכים וחייבים להחזיר לו יתברך טובה?! שכן אנו ברואים, ה' ברא אותנו.. תורה היא ואני מחפש תשובה. רוב שלומות, גלעד.
האם לא נתבטלה קדושת ירושלים עקב הכיבוש של הגויים? כיצד יש לנהוג בדיני מעשר שני בירושלים שבין החומות?
האם דיני שביעית בזה"ז חלים בירושלים מדרבנן כא"י או בגלל קדושתה היתרה יחולו דינים אלו מדאורייתא?
האם מבחינה הלכתית ישנו איסור גורף להכנס לכל חלקי הר הבית?
השיעור הועבר בשנת התשס"ח
יורנו מורנו ורבנו בדעת רבנו הרמב"ם האם אדם שמעוניין לקנות רכב או דירה או משהו חשוב, ולפתע קורים דברים מסויימים שמונעים את החתימה ואת הרכישה, פתאום המוכר לא יכול, פתאום צריך לבצע שינוי בוזה ועל הצדדים לחשוב שוב, ובכלל החתימה מתעכבת. האם ניתן לראות בכך סימן מאת ה' שלא לבצע את העיסקה? או שאלה דברים שקורים וזהו מנהגו של עולם .