שנת אבל

שלום לרב
מי שמת לו מת וחייב לשבת עליו שבעה.
1) האם יכול להתקלח ולהחליף בגדים לפני הקבורה?
2) האם דין שונה באביו ואמו או שאר קרובים?
תודה רבה.

לכבוד הרב שלום וברכה אדם שקבר את מתו בחולו של מועד, כיצד עליו לנהוג ביחס לדיני אנינות ואבילות לפי הרמב"ם?
בתודה ובברכה

האם ניתן לומר השכבה לילד קטן אחרי השנה. שמעתי מסבי ז"ל שילד קטן מכיוון שלא חטא אינו צריך תיקון

לק"י
מה מקור החשיבות שהתורה מייחסת להביא לקבורה כל חלקי גופו של מת עד כדי כך שאנשי זק"א בעבודת קודש שעושים מקפידים ללוקט כל פיסת בשר ועצם בזירת פגועים? ואילולי חשיבות זו, לא היה קיים במקורות דיון אם העור והשער חלק אינטגראלי של הגוף או רק נספח לו?
במחילה, אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומקיפה עד כמה שניתן בנושא.
בתודה וברכה לכבוד הרב על הפצת התורה,
אלישבע

שלום לכבוד הרב!
בהיותי בבית הקברות ראיתי מצבות עליהם מוטבעים תמונות הנפטרים. האם יש עם זה בעיה הלכתית? אם כן - למה? כ"כ, האם מצבה חייבת להיות שטוחה בלבד או שהיתן להוסיף לה לוח שיש לגובה?

כבוד הרב שלום, אדם נקבר ביום ב' השבוע. האם סעודה היום בערב? מתי קימה מהשבעה? מתי עלייה לקבר ?

האם ק"ק יהודי תימן נהגו/לא נהגו לומר את הפיוט ידגל אלד'ים חי בבית האבל? ומה המקורות לכך?

שלום רב!
ע"פ רבנו ומארי. "שהוזהרנו מלעשות מצבה שיתקבצו אליה ויכבדוה ואפילו נעשית לעבוד עליה את ה'. כדי שלא נתדמה בעבודתו יתעלה לעבודה זרה, לפי שכך היו עושים בונים מצבות ושמים את הנעבדים עליהם" "מצבה שאסרה תורה היא בנין שיהיו הכל מתקצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי עבודה זרה"
א. במושגים של ימינו, מהי בדיוק מצבה שהתכוון אליה רבנו?
ב. האם הכוונה גם לקברות/בתי קברות?
ג. האם קברות צדיקים כדוגמת קבר רשב"י, שהפך למעין מקום פולחן לעבודת ה', אינם נכנסים לגדר "מצבה שאסרה תורה"?
בתודה ובברכה, תובל

לכבוד הרב שליט"א 1- מת בחו"ל ולוקח כמה ימים עד שמביאים את הגופה לארץ לקבורה. מה דין הקרובים בימים האלה? מה אסור להם? 2- מתי נכון לבצע קריעה על המת? 3- נכון שהבנים לא יצאו לאחר מיטת האב? א"כ, מאיזה מקום אסור? 4- האם נכון להביא ס"ת לבית האבל? א"כ, איך? 5- באיזה רגע נכון מהדין לברך דיין האמת? 6- האם אומרים פתח אליהו בט' באב?

האם רצוי וטוב להתפלל בבית קברות של צדיקים: כגון: ר' שמעון בר יוחאי ואחרים,
האם יש דוגמאות כאלה בתלמוד או במעשי חכמים אחרים שנהגו בתקופות הגמרא והמשנה.
כגון: להורדת גשמים, או צרות וכו'