מצוות שמיטת כספים - פרוזבול

השלום והברכה לכבוד הרב מדוע בימינו התירו מכירת קרקע לגוי בשנת השמיטה וזה בכלל באיסור לא תחנם למה לא התירו איסור "משום ספיחין" שזה מדרבנן שזה עדיף במצב כזה.? תודה לכבוד הרב, שיבוא הגואל במהרה בימינו אמן

שלום למארי. בתשובתו כתב מארי: "יש ספק אם חצבה היא מדרום הערבה, כי היא בתוך קו הרוחב 32, אבל הרב אברהם יוסף מכר את האדמות שם לגוי."
1. השאלה היא לדידנו, ההולכים אליבא דרבנו הרמב"ם ומורי יוסף האם אפשר לקנות אביטיחים אלו? שהם מחצבה, וגם עברו היתר מכירה? ואחר כך המשיך בתשובתו: "ואשר לפירות, אין הכרח גדול שיהיו מיבול נכרי כמו בירקות, כי עיקר העיקרים מבחינת הלקוח, שהוא יאכל אותם בקדושת שביעית. יש פירות שכבר הופיעו והן מחנטה שלאחר ט"ו בשבט, ואלה כבר קדושים בקדושת שביעית, ויש שעדיין לא. ואנו אוכלים מפירות שישית שאין בהם קדושת שביעית."

לרב שלום וברכה.
להוריי יש גינה ואני סמוך על שולחנם. לרוב כל הפירות בגינה נאכלים על ידינו ואני מעשר להם. הוריי דתיים אך איך אומר לא שומרים חומרות. ואני חושש לגבי שנת השביעית הבאה עלינו לטובה. כי אם אומר להם להפקיר או לפחות לא לאכול את הפירות ודאי שאתקל בקשיים בלשון המעטה. חשבתי לאמר להם שאפצה אותם כספית ושייתנו לי את הפירות.
1. איך הרב מציע שאומר להם? באם אציע להם פיצוי כספי האם אוכל לעשות זאת ממעשרות? ברוך תהיה לעולם תחיה

יורינו כמו"ר יצ"ו
1. ירקות ופירות שמיטה ניתנו לאכלה ולא לסחורה ולא לעוד פעולות. ושמעתי ממארי בירושלים ב"הקבלת פני הרב" שאסור לעשות מרקחת מאתרוג שנקטף בשמיטה. מה הדין בעשיית שקשוקה? הרי העגבניה היא נאכלת בין חיה ובין מבושלת. האם מותר לעשות עוגת תפחים מתפוחי שמיטה (כמובן במהלך השנה...) וכיו"ב? מהו הכלל לאורו נלך בעניין זה?
2. האם ניתן לזרוק את שאריות וקליפות ירקות שמיטה, כדי לשמור על קדושת שביעית, לפח רגיל כאשר הן שקית בתוך שקית שאותה זורקין לפח? או שצריך בכל זאת פח שמיטה נפרד?

שלום יבוא אל כמו"ר רצון ערוסי יצ"ו אבקש לשאול את מארי מה דינו של עץ הלימון בשנת השמיטה במקרה דלהלן, לשיטת רבינו. ישנו עץ, שעליו פירות שנגמר גידולם והם פירות ממש קודם לשנת השמיטה. ועל אותו עץ, מתחילה להופיע חנטה, ופירות נוספים מתחילים לגדול לאחר רה"ש תשס"ח. מה יהיה דינו של אותו עץ - חלקו חייב וחלקו פטור? האם יש הבדל בין חנטה לאחר רה"ש לבין חנטה לאחר טו בשבט? בכ"ר יוסי פ.

לפי מה שהבנתי כבוד הרב מעדיף יבול נוכרי על פני היתר מכירה אבל מסתייג מיבול ערבי. אבל לענ"ד אפילו יבול נוכרי לא ערבי לא טוב כי הוא מזיק לחקלאים ישראליים. למה לא עדיף להסתמך על היתר המכירה שמארי הסתמך עליו היות ואין פה איזה עניין להחמיר שהשמיטה השנה מדרבנן ועדיף להאכיל חקלאים יהודיים על פני להחמיר על דבר שכזה?

שלום לכבוד הרב אני עובד כפקח עירוני האם אני יכול לדרוש מתושב לגזם עץ שלדעתי מהווה מפגע לעוברים ושבים או שמהווה מפגע אסטתי? ברוך תהיה

כפי שהבנתי דעת רבנו היא שאין קניין לגוי להפקיע משביעית אלא שאם הוא זורע בקרקעו אין על זה איסור ספיחין ויש ע"ז קדושת שביעית לעניין איסור סחורה ותפיסת דמים. יש א"כ איסור לקנות כל מה שלא יבול חו"ל ולא לאכול שום ירק אא"כ הוא יבול נכרי. ברצוני לשאול: א. מה מהני היתר המכירה כיוון שאין קניין לגוי? ב. מה מקור ההיתר לקנות פרות שביעית באשראי בצ'ק והפדיון (הדמים הרי לא נתפסים לפני הקנייה)? ג. האם עניין "אוצר בית דין" מתבסס רק על התוספתא או שיש לו ביסוס עצמאי מסברא וא"כ יש לנו כאן סברת החזו"א מול סברת הרי"ק?