פרופ' יהודה רצהבי, תלמיד חכמים, ירא השם, צנוע וענוותן, חוקר דגול וגדול במורשת יהודי תימן, בתורתו של רס"ג ובלשון הקודש והשירה של ימי הביניים, נפטר בשיבה טובה בגיל 93.פרופ' רצהבי היה חוקר וסופר פורה למדי, ברמה בינלאומית. הוא אהב את מורשת תימן, והיה מייצג מובהק שלה באישיותו ובדרכי התנהגותו.
הוא תר וחפש אחר כל מקור למנהגי תימן, תר וחקר את נוסח התפילה של יהודי תימן, וכנס את שמות החיבורים והמחברים של חכמי תימן בכל הדורות.
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר לרמות השלטונות לאור חלוקה לא צודקת של תקציב המדינה תוך העדפת סקטורים כוחניים?
כשחכמי ישראל קבעו "דינא דמלכותא דינא" לאיזה סוג משטר התכוונו?
האם ניתן לכנות בצורה כוללנית את צורת המשטר במדינת ישראל כ "שלטון גזל"?
האם רשאי ועד בית כנסת לסבסד "שבת נופש" עבור הקהילה?
כסף שנתרם עבור תחזוקה וצרכים של בית הכנסת, האם רשאים לשנות יעודו לשימושים פרטיים?
באלו נסיבות ובאלו תנאים ניתן יהיה להתיר שינוי יעוד של כספים שנתרמו גם לצרכים קהילתיים?
מי אחראי כשצעירים רוצחים? הלקח מעגלה ערופה לחינוך שלנו
מעורבות התקשורת בחקירות אישי ציבור מערערת האמון במוסדות השלטון ופוגעת בערכי הדמוקרטיה
שואלים אותי מה יחס משפט התורה, על המלצות המשטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין בגין חשדות לעברות שוחד. האמת שאינני יודע אם לצחוק או לבכות.
מצד אחד, אולי נראה לאנשים שזו חגיגה גדולה לדמוקרטיה שאפילו ראש ממשלה אין נושאים פנים ואם הוא חשוד יש צורך להעמידו לדין.
מצד שני, מבחינת ההלכה היהודית, באמת יש לבכות. החגיגה התקשורתית הזו היא תעודת עניות קשה מאוד לעם ישראל ולתקשורת. אנו רואים נשיא וראש ממשלה שכבר היה בבית סוהר ועכשיו מדברים על ראש ממשלה נוסף. ח"ו אולי אנו נמצאים בעידן שעליו אמר הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים".
מתן כשרות
שלום כת"ר. האם רב עיר יכול לחתום על תעודת כשרות למסעדות בעיר, אבל לומר לבאי בית הכנסת שאין לסמוך עליה ולאכול בהן (כי מטרתו לצמצם את האיסור, בחינת יאכלו רוטב ולא בשר אסור).
תודה רבה ובברכת חג שמח וכשר.