נפטר ערירי
שלום עליכם מורי מהו הדין לגבי אדם שנפטר והוא ערירי ללא ילדים הוא לא היה נשוי ואחיו היחיד כבר נפטר האם יש חיוב על האחיינים של הנפטר?
El rabino describe la costumbre yemenita de decir Tsiduk Hadín, una afirmación de la justicia divina, durante Janucá.
Distingue esa oración del elogio fúnebre y de la lamentación. Señala que los sefardíes la dicen en Janucá y que muchas comunidades asquenazíes la omiten en los días sin Tajanún. El temor a avivar el dolor puede explicar la diferencia.
Sí, distinguiendo la oración de las lamentaciones.
La lección describe diferencias entre comunidades yemenitas, sefardíes y asquenazíes.
Basado en una lección en hebreo del rabino Ratzon Arusi.
מנהג תימן הוא לומר צידוק הדין גם בשבת, בחול המועד, בראש חודש, בחנוכה ובפורים. בחנוכה אומרים אותו גם לפי מנהג ספרד. הרמ״א קובע שמנהג אשכנז הוא להימנע בימים שאין אומרים תחנון. שולחן ערוך, יורה דעה תא, ו.
בחנוכה מותר להספיד תלמיד חכמים בפניו קודם הקבורה. היתר ההספד עורר דיון גם לגבי צידוק הדין. יש בקהילות אשכנז שאומרים אותו כשמספידים תלמיד חכמים בפניו, ויש שנוהגים להימנע גם במקרה זה.
הרב רצון ערוסי מסביר שקבלת הדין מבטאת את מצוות אהבת ה׳ גם בשעת צער. כאשר אדם שומע בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת קרוביו, הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים בשבת ודוחים את הקריעה למוצאי שבת.
״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״
דברים ו, ה
הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות במנהג אשכנז קשורה לחשש מאמירה בקול שמזמינה בכי בשעת ההלוויה. אותו נוסח, כשהוא נאמר באיפוק, עשוי לבטא קבלת הדין בלי לעורר בכי. הבחנה זו מסבירה כיצד גם הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה מברכים דיין האמת בשבת.
בני תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי מנהג אשכנז הנזכר ברמ״א אין אומרים אותו בימים שאין בהם תחנון. בלוויית תלמיד חכמים שנערכת בחנוכה יש מנהגים שונים גם בתוך קהילות אשכנז.
צידוק הדין בהלוויה נוהג לפי מנהג הקהילה. ברכת דיין האמת בשמיעת בשורה רעה עומדת בפני עצמה, וההלכה מבחינה גם בין הספד לבין קבלת הדין.
האם אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה?
לפי הרב רצון ערוסי, יהודי תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי המנהג שמביא הרמ״א, בקהילות אשכנז נמנעים מאמירתו בימים שאין בהם תחנון, ובהם חנוכה. כשמספידים תלמיד חכמים בפניו בחנוכה, יש בקהילות אשכנז האומרים צידוק הדין ויש הנמנעים גם אז.
מה הדין כששומעים בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת הקרובים?
הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים דיין האמת גם אם השמועה מגיעה בשבת, בתוך שלושים יום מהפטירה, ובכלל זה היום השלושים. את הקריעה דוחים למוצאי שבת.
מדוע מברכים דיין האמת בשבת גם לפי הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה?
ברכת דיין האמת מבטאת קבלת הדין. הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות מצידוק הדין בהלוויה קשורה לאופן אמירה שעלול לעורר בכי וקינה, בשונה מאמירה מאופקת של הברכה.
שלום עליכם מורי מהו הדין לגבי אדם שנפטר והוא ערירי ללא ילדים הוא לא היה נשוי ואחיו היחיד כבר נפטר האם יש חיוב על האחיינים של הנפטר?
הלכה היא: אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין , מהי הגדרת יום ראשון לאבלות מבחינת הלכה זו?
נקבר בחול המועד והתחילו אבילות לאחר חוה"מ, האם יניחו תפילין ביום הראשון היות והינו מופלג מיום הקבורה?
נקבר יום לאחר המיתה, האם בגלל שיום קבורה נדחה והרי היא אבלות מדרבנן תידחה מפני חובת הנחת תפילין מדאורייתא?
שלום לכבוד הרב,
האם יש איסור לצבוע את הבית בזמן אבל של אבי המשפחה (הוא מתאבל על אביו)?
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
יורנו רבינו מה עלי לעשות כאבל על אב שהיה חילוני גמור וכופר בכל י"ג עיקרים לגבי שבעה שלושים ושנה.
תודה רבה כבוד הרב
שלום לכבוד מורנו הדגול מה אומרת ההלכה בעניין אבל שיושב שבעה, והרב מגיע לנחם אבלים. האם האבל צריך לעמוד מפני הרב? או שמא בגלל שהוא אבל אינו צריך? האם רשאי? מה היה המנהג בתימן?
שאלה?
רציתי לשאול אחרי כמה זמן מותר ללכת לשמחות אירועים(חתונות בר מצווה בריתות וכו...)אחרי שמישהו נפטר?
-הורים
-ילדים
-אחים ואחיות
תודה רבה
האם אסור בתכלית האיסור לחתום על כרטיס זה? וכי מה לי חתימתו או אי חתימתו? שהרי בכל מקרה יש שם תנאי שאני מסמן: "בתנאי שאיש דת מטעם המשפחה ו/או המשפחה עצמה מאשרים" אז מה אכפת לי? שהרי אם יש לנו חולה מסוכן מצוה להצילו באברי המת (כפי שציינת בעבר) רק אמרת שאין על המת שום זכויות או חובות ואין הוא יכול לצוות וכו'. אז אם אפשר להציל חיים אז כן מותר לקחת - אבל לתרום אסור? ואולי הייתי משנה את המילה, כי "תרומה" בעניין זה קצת לא מובנת כי אין המת יכול לתרום...
1 סבא שלי נפטר לפני חודש, ואני התארסתי לפני חודש וחצי.
אבא שלי האבל אמר לי לא לדחות את השמחה (כמו שסבא שלי חינך אותו {אנחנו בית תימני לפי שולחן ערוך})
2 אני נוהג כמה שיותר לפי הרמב״ם ובגלל זה אני פונה אליך עם שתי שאלות
האם יש היתר מסוים לפי הרמב״ם, לכך שאבי יוכל להיות כמו אורח רגיל בשמחתי מבלי לשרת אחרים וכדומה, ושיוכל גם לאכול בתוך האולם ולא מחוץ.
שלום לכבוד הרב,
אני בשנת אבל על אבי ז"ל שנפטר לפני שלושה וחצי חודשים, וברצוני לדעת לגבי יציאות בקיץ זה:
1. האם מותר ואו יאה שנצא בעלי ואני לנפוש מס' ימים יחד עם חברים ? ידוע לי כשמדובר בנופש של בעלי ושלי לבד, זה בסדר.
2. האם יאה ומתאים שאצא ליום טיול / יום כיף עם משפחתנו המורחבת ? יום כזה אנו מקיימים בכל קיץ .
רב תודות מראש.