האם מותר לגזוז ציפורניים, להסתפר וללבוש בגד חדש בשלושים לאבל על אח?
שאלה לגבי דיני אבלות על על שנפטר.
מה המנהג על גזירת ציפורניים,תספורת, לבישת בגד חדש בתוך השלושים יום.
Раввин описывает йеменский обычай читать «Цидук ха-дин», признание справедливости Божьего суда, в Хануку.
Он отличает эту молитву от надгробной речи и оплакивания. Он отмечает, что сефарды читают её в Хануку, а многие ашкеназские общины опускают в дни без Тахануна. Опасение усилить скорбь может объяснить различие.
Да, с соблюдением различия между молитвой и оплакиванием.
В уроке описаны различия между йеменским, сефардским и ашкеназским обычаями.
По уроку на иврите раввина Рацона Аруси.
מנהג תימן הוא לומר צידוק הדין גם בשבת, בחול המועד, בראש חודש, בחנוכה ובפורים. בחנוכה אומרים אותו גם לפי מנהג ספרד. הרמ״א קובע שמנהג אשכנז הוא להימנע בימים שאין אומרים תחנון. שולחן ערוך, יורה דעה תא, ו.
בחנוכה מותר להספיד תלמיד חכמים בפניו קודם הקבורה. היתר ההספד עורר דיון גם לגבי צידוק הדין. יש בקהילות אשכנז שאומרים אותו כשמספידים תלמיד חכמים בפניו, ויש שנוהגים להימנע גם במקרה זה.
הרב רצון ערוסי מסביר שקבלת הדין מבטאת את מצוות אהבת ה׳ גם בשעת צער. כאשר אדם שומע בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת קרוביו, הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים בשבת ודוחים את הקריעה למוצאי שבת.
״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״
דברים ו, ה
הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות במנהג אשכנז קשורה לחשש מאמירה בקול שמזמינה בכי בשעת ההלוויה. אותו נוסח, כשהוא נאמר באיפוק, עשוי לבטא קבלת הדין בלי לעורר בכי. הבחנה זו מסבירה כיצד גם הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה מברכים דיין האמת בשבת.
בני תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי מנהג אשכנז הנזכר ברמ״א אין אומרים אותו בימים שאין בהם תחנון. בלוויית תלמיד חכמים שנערכת בחנוכה יש מנהגים שונים גם בתוך קהילות אשכנז.
צידוק הדין בהלוויה נוהג לפי מנהג הקהילה. ברכת דיין האמת בשמיעת בשורה רעה עומדת בפני עצמה, וההלכה מבחינה גם בין הספד לבין קבלת הדין.
האם אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה?
לפי הרב רצון ערוסי, יהודי תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי המנהג שמביא הרמ״א, בקהילות אשכנז נמנעים מאמירתו בימים שאין בהם תחנון, ובהם חנוכה. כשמספידים תלמיד חכמים בפניו בחנוכה, יש בקהילות אשכנז האומרים צידוק הדין ויש הנמנעים גם אז.
מה הדין כששומעים בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת הקרובים?
הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים דיין האמת גם אם השמועה מגיעה בשבת, בתוך שלושים יום מהפטירה, ובכלל זה היום השלושים. את הקריעה דוחים למוצאי שבת.
מדוע מברכים דיין האמת בשבת גם לפי הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה?
ברכת דיין האמת מבטאת קבלת הדין. הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות מצידוק הדין בהלוויה קשורה לאופן אמירה שעלול לעורר בכי וקינה, בשונה מאמירה מאופקת של הברכה.
שאלה לגבי דיני אבלות על על שנפטר.
מה המנהג על גזירת ציפורניים,תספורת, לבישת בגד חדש בתוך השלושים יום.
היש הבדל בין לימוד רפואה על נפטר גוי לבין נפטר יהודי?
האם איסור טומאה למת לכהן נדחה בנסיבות מסוימות? מת מצוה וכיו"ב?
האם ישנם הבדלים בדין, בין מצבי דחק למצבי לכתחילה?
האם ניתן לכתחילה ללמוד טכנאות מכשירים רפואיים ע"מ להפעילם בבית חולים?
כבוד הרב אבי אבל בשנתו הראשונה (לאחר ה -30) האם יש מגבלה כלשהיא לגבי אירוסין/נישואין במידה ולא נקבע אף תאריך עד כה? ע"פ מנהגי תימן.
בתודה מראש.
לכבוד הרב שליט"א 1- מת בחו"ל ולוקח כמה ימים עד שמביאים את הגופה לארץ לקבורה. מה דין הקרובים בימים האלה? מה אסור להם? 2- מתי נכון לבצע קריעה על המת? 3- נכון שהבנים לא יצאו לאחר מיטת האב? א"כ, מאיזה מקום אסור? 4- האם נכון להביא ס"ת לבית האבל? א"כ, איך? 5- באיזה רגע נכון מהדין לברך דיין האמת? 6- האם אומרים פתח אליהו בט' באב?
שלום כבוד הרב השבת היה דיון מעניין בקהילתנו בנושא קריעה בברכה, ואני מתכוון לברכה "בא"ה אמ"ה אקבו"צ על הקריעה". האם יש בכלל ברכה כזו? ואם כן מי ובאיזה הקשר מברכים אותה. האם בק"ק יהדות תימן נהגו אוננים בזמן קריעה לברך ברכה זו בנוסף לברכת דיין האמת?
תודה ושבוע טוב.
ברצוני לטהר את הבית של אימי ז"ל שנפתרה בתוך הבית בנסיבות טרגיות - שאיפת עשן עקב פיצוץ ושריפה בבית שנגרמו על ידי דייר שהיה גר בקומת המרתף ואשר החליט לשים קץ לחייו (גם הוא נפטר בתוך הבית). האם צריך לטהר את הבית? כיצד ניתן לעשות זאת? מה עלי לעשות?
בתודה מראש, רונית ישי
אם יש בעיה לבן לקנות לעצמו קבר מעל הקבר של אמו (מה שנקרא קבורה בקומות)?
שלום עליכם- אני חבר בחברה קדישא שבישובי,
מה מנהגנו בז' באדר לעניין יום צום ותענית לחברא קדישא. שאלה נוספת האם מנהג חברה קדישא של המקום בו אני גר מחייב גם אותי
1. לשכן שלי עץ אבוקדו, ענף מהעץ שלו צומח בשטח שלי הוא לא יכול להגיע אליו גם אם היה רוצה - יש חומה ביננו הוא אדם מבוגר וקצת מעורער בנפשו האם מותר לי לקטוף את האבוקדו ולאכול?
2. שאלה נוספת ידוע לי שבהריון לא נהוג להכנס לבית העלמין - האם אותו הדין נוהג גם לקברי צדיקים?
3. בעלי מאמין שאביו ז"ל היה צדיק, אם תשובתך שלקברי צדיקים מותר, האם זה רק לידועים ולמפורסמים שבהם?
תודה