סוכה שחציה בבית.
שלום מארי, מה דין, סוכה גדולה שחציה בבית. ליתר דיוק- האם היושב בחציה אשר מתחת השמיים מקיים מצוות סוכה?
תודה רבה
לק"י שלום כבוד הרב, א. אני נמצא בחו"ל ואינני יכול להשיג אתרוג תימני. ברשותי אתרוג תימני שהובא מא"י אך ניטל עוקצו. האם נטילת העוקץ לבדו פוסלת את האתרוג (אין חסרון בגוף האתרוג)? ב. מה עדיף (ובמיוחד השנה שאין נטילת לולב בחג ראשון): להשתמש באתרוג תימני ללא עוקץ או באתרוג לא תימני (מורכב)? בברכה
א-ב אתרוג מורכב אינו אתרוג האמור בתורה לעניין מצוות נטילת ארבעת המינים, והנוטלו לא יוצא ידי חובה, ואם בירך עליו ברכתו לבטלה. לכן עדיף אתרוג תימני לא מורכב, שניטל עוקצו לגמרי ונשאר מקומו גומא, ביום השני ומברך עליו, על פני אתרוג מהודר מורכב. יתרה מזו, אפילו ביום הראשון אתרוג תימני זה עדיף על פני אתרוג מהודר מורכב. אלא שיטול אתרוג תימני זה שניטל עוקצו לגמרי, ללא ברכה. נימוקים לכך תוכל למצוא באודיו באתר נצח ישראל בהלכה יומית.
שלום מארי, מה דין, סוכה גדולה שחציה בבית. ליתר דיוק- האם היושב בחציה אשר מתחת השמיים מקיים מצוות סוכה?
תודה רבה
השלום והברכה הגאון הגדול הרב רצון ערוסי שליט"א
מרא דאתרא דקריית אונו
גמח"ט,
שאלה בהלכ' סוכה גבי סוכה בחדר מדרגות בבניין אברכים אשר בעירנו - מצפה רימון ת"ו,
הנה נסתפקנו האם הדיירים בקומה העליונה בבניין - במקום ללכת כל פעם למטה כשרוצים לאכול עוגיה וכדו'... יצאו מביתם ויישר בחדר מדרגות יהיה להם סוכה כשרה,
שלום לרב, האם מותר לקשט סוכה בפירות רימון שהם עדיין עורלה?
תודה לרב,
לרב היקר שלומות,
בשמחת תורה הנשים (של הקהילה) מבקשות ספר תורה לרקוד אתו בעזרת הנשים.
הנשים צנועות וברמה נאותה.
האם אפשר לאשר בקשתם?
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
לכבוד הגאון הרב שליט"א,
שלום. הרב אמר בשיעור (https://www.net-sah.org/index.php/audio/18922) כי סוכה שעשויה ע"י פועלים נכריים כשרה, כדין סוכת גנב"ך. לכאורה אין הראיה מספקת, כי שם מדובר על סוכה שהנכרי עשה לעצמו להגן ועל כן הסוכה עשויה לשם צל. אבל אם הפועל הנכרי עושה סוכה רק משום שכך צוו לו ואינו יודע כלום מטעם הדבר, א"כ הרי לא התכוון לשם צל. האם בכ"ז יש להכשיר את הסוכה הזה?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הגמרא אומרת : "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים". מדוע אנו מנענעים גם למטה? הרי הגשמים באים מלמעלה!
2. מה הטעם לחיבוט ערבה? מה זה בא ללמד אותנו?
3. מעיקר הדין מהי מצות נטילת לולב? אדם שהחזיק את הלולב בידו, בירך והצמיד את האתרוג. (הוא לא הגביה, וגם לא עשה נענועים). האם הוא יצא ידי חובה?
תודה וכל טוב.
האם מותר לקשור את הסכך למסגרת הסוכה באזיקוני פלסטיק כדי שלא יעוף ברוח?
לרב השלום והברכה מרבנו (הל' לולב ח, ז) נראה שנקט בשיטה מקלה ביחס לדין החזזית שבראש החוטם הפוסלת (ע"פ הגדרתו מהו "חוטם"), ולפיו הכוונה לשעלתה על הדד שלאתרוג כלומר על חתיכת העץ הבולטת ממנו הקיימת בחלק מהאתרוגים, ולא לתחילת השיפוע שלו - היינו "ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי הראש" (מרן ע"פ הרא"ש ורש"י). ומשמע שאם עלתה על גוף האתרוג חזזית אחת כשרה לרבנו (בלבד) אפילו בחלקו העליון של האתרוג עצמו. שאלתי ברמה הטכנית - האם יכולה לעלות חזזית על הדד הזה? ועוד - שהרי ממילא ניתן לגרדה מן הדד ומדוע יפסול?
תודה רבתי נהוראי יהב ירושלים
לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו,
שלום וברכה.
לדעת רבנו הרמב"ם, לגבי כשרות סוכה במרפסת של בניין רב-קומות, כאשר פרוסה רשת יונים מעל המרפסות:
במקרה שבו בכל קומה יש רשת יונים נפרדת, כך שלכל מרפסת יש רשת מעליה – האם הדבר פוסל את הסוכה?
במקרה שבו רשת היונים פרוסה ברציפות לאורך כל הבניין, עד הקומה העליונה – האם גם באופן זה הסוכה נפסלת?
נודה לכבוד הרב אם יורה לנו את הדין.
ילמדנו רבנו, ושכרו כפול מן השמיים.