אני חוזר בתשובה כבר 7 שנים ואני לומד קבלה כבר 5 שנים בשנים האחרונות התגבר אצלי רצון עז להכיר את עדתי לעומק ובפרט משנת הרמב"ם שהיא עיקר משנת אבותי ומתוך חקירתי את הנושא קראתי את ההתכתבות בין הרב יחיא קאפח לרב קוק ומדברי הרב קאפח עולה שתורת הקבלה היא כפירה ביחוד אני מבין שהוא היה גדול הדור בתימן וכנראה לא היה מישהו בסדר גודל שלו בחוכמה שיוכל להשיב לטענותיו הברורות בריבוי האלוקות שמופיע בזוהר בתורת האר"י .
מה עליי לעשות בנידון אם הרב קאפח צודק בטענותיו עליי להפסיק ללמוד ואם הוא טועה איפה ניתן למצוא ספר שעונה על טענותיו ?
הרמב"ם כותב בתשובה (בלאו ח"ב עמוד 507) בקשר לאמירת י"ג מדות: "אלו הקריאות כולן אין עיקר להן, ולא נזכרו בדבר מדברי רז"ל, והקרוב אצלי שהם מנהגי חזנין שנתפרסמו, אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאיני יודע לזה עיקר, והוא דבר שאין לו מובן ברור וכו'.
האם כוונת רבינו שאמירת י"ג מדות אין לה עיקר, והיא מנהג חזנין? והאם הוא לא אמר מעולם י"ג מדות?
המצווה הרס"ב
האזהרה שהוזהר קונה אמה עבירה מלהציק לה אם נשאה. כוונתי באומרי להציק לה, שלא יצמצם לה מזונותיה או כסותה ולא יזניחנה מעונתה כדי להציק לה ולצערה.
והוא אמרו יתעלה: "שארה כסותה וענתה לא יגרע" (שם, י).
ולאו זה בעצמו, כולל כל הנושא בת ישראל שלא יציק לה באחד משלשת הדברים האלה כדי לצערה ולענותה.
והוא אמרו יתעלה באמה עבריה שהזהיר מלמנוע ממנה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, כמשפט הבנות יעשה לה (שם, ט),
מכאן למדנו שמשפט הבנות הוא: שלא ימנע שאר כסות ועונה,
שלום לרב
הרמב"ם כותב בהלכות נחלות סוף פ"ו שלא ישנה אדם בין הבנים כדי שלא יקנאו וכו' כמו אחי יוסף ויוסף.
האם יש כללים בנושא החלוקה בצורה אוביקטיבית למשל כשמדובר במתנות כספיות גדולות (לעת זקנה) לנכדים (וילדים) לפי אילו שיקולים הולכים? יש הפרש גילאים ויש נשואים עם ילדים לעומת צעירים יותר ויש מצב כלכלי משתנה וגם שיקולים של מה אותו אחד הולך לעשות עם הכסף ועוד...
או בכל מצב הרמב"ם מתכוון שיקבלו בדיוק אותו דבר?
האם הדבר נידון בשו"תים? היכן?
תודה וישר כח
שלום רב שמעתי רבות בעניין התמיכה שהיתה בין יהדות תימן לישיבת הרמב"ם , ועל הקשר החזק ביניהם. אשמח לקבל מקורות או הפניות לכך היות ובמאמר תורני בזה עסקינן
רב תודות מראש
