תורה היא...
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) היות ואבותינו היו בני נוח הלא דין מקום קבורתם הינו כדין מקום קבורת שאר הגויים ולכן אין דין טומאת אוהלים השווה בכל בני ישראל חל על עליהם?
מה דעת הרמבם בעניין קברים והיחס אליהם.
האם המושג מקום קדוש קיים ושריר לרמבם
לפי רבינו קבר אינו קדוש. אמנם אסור ליהנות מן המת, אבל אין לזה קשר עם קדושה. הקבר טמא ומטמא. אין להתפלל לצידו, ואסור להיות עם תפילין לצידו ולא עם המת. ולא בגלל לועג לרש, אלא בגלל היותו מקום טומאה שאינו מכובד לס״ת, לתפילין ולתפילה.
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) היות ואבותינו היו בני נוח הלא דין מקום קבורתם הינו כדין מקום קבורת שאר הגויים ולכן אין דין טומאת אוהלים השווה בכל בני ישראל חל על עליהם?
1 אבל בתוך השלושים על אחותו.
שלושה ימים לפני סיום השלושים, הבת של האבל מתחתנת.
האבל כבר קנה החליפה לפני שידע שאחותו תלך לעולמה - האם יכול ללבוש החליפה?
2 האם האבל יוכל להתגלח לכבוד החתונה?
3 האם האבא של הכלה ויתר האחים האבלים על אחותם, יכולים להשתתף בשבת חתן?
אבי מבוגר, בע"ה שיאריך ימים.
רציתי לשאול על קבורה במכפלה. כלומר קבורה בקומות, מעל אשתו, אמי שנפטרה לפני שנים אחדות.
האם אפשרי?
האם יש למורי פסק הלכה שמתיר זאת?
האם מורי יוכל לכתוב לנו פסק הלכה כזה כדי שנקדם את התכנית הזאת טכנית?
מילה שנדחתה מחמת בריאות, האם רשאים לדחותה שוב מעבר ל"שבעה" כדי שהאבל יוכל להשתתף בה?
עם אלו שאלות הלכתיות יש צורך להתמודד כאשר ברית המילה מתקיימת מחוץ לבית האבלים?
כאשר הברית מתקיימת בבית האבלים,היש לחשוש למרעין בישין או לפחדים הנובעים מהאמוציות השולטות בשעה זו?
הרב הורה לא לחתום על כרטיס אדי משום שאין תוקף לצוואת האדם לאחר המוות. http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=38750 מאי נפקה מינה אם אדם חותם על כרטיס זה?? הרי גם ככה יש שם סעיף שאומר במפורש: "בתנאי אם איש דת מטעם המשפחה יאשר את ההשתלה". אז עוד יותר אין תוקף לחתימה משום שהמשפחה תתייעץ עם רב לגבי הנושא וכו'. לכן אולי כדאי לחתום על כרטיס אדי ולו כדי להחדיר את התודעה על החשיבות שבהצלת חיים כי המת כבר מת ואת החי ניתן להציל... ומצוה לעשות כן.
1 חבר תימני שאל אותי:
מהו המקור להלכה שאין חובה לאחים של הנפטר לומר קדיש על אח/ות. אם יש בן לנפטר שיאמר קדיש ?
אשמח אם הרב יוכל להתייחס לשאלה זו ויאיר את עינינו למקור ההלכה ?
2 שאלה נוספת בשם חבר תימני:
האם ביום השלושים של אחי הנפטר יכולים להסתפר ולהתגלח בבוקר, בבחינת מקצת היום ככולו. או שיש להמתין עד השלמת היום.
יש מנהגים שונים בענין זה.
לק"י
מה מקור החשיבות שהתורה מייחסת להביא לקבורה כל חלקי גופו של מת עד כדי כך שאנשי זק"א בעבודת קודש שעושים מקפידים ללוקט כל פיסת בשר ועצם בזירת פגועים? ואילולי חשיבות זו, לא היה קיים במקורות דיון אם העור והשער חלק אינטגראלי של הגוף או רק נספח לו?
במחילה, אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומקיפה עד כמה שניתן בנושא.
בתודה וברכה לכבוד הרב על הפצת התורה,
אלישבע
במה נשתנה מנהג יהודי תימן בסדר הטהרה ובתכריכין של המת?
מצאו ישראל הרוג, כיצד ינהגו בסדר קבורתו והאם זה כולל טהרה ותכריכין?
באילו תנאים יש לבצע טהרה לכבוד הנפטר ולכבוד החיים למרות נסיבות הפטירה?
עד איזה רמת קרבה קיימת חובה זו, האם גם כאשר הנפטר הינו גיסו או בן אשתו מנישואים קודמים?
כיצד ינהג בתספורת אם חייב בכל מילי דאבל רק בפניהם?
האם יש כח במנהג שפשט כיום לבטל הלכה מפורשת בתלמוד לחייב במילי דאבל באותה שעה שיושב עם האבלים?
אם יש בעיה לבן לקנות לעצמו קבר מעל הקבר של אמו (מה שנקרא קבורה בקומות)?