ברכות השחר הנותן לשכוי

עד איזה תקופה על הסועדים בבית חתנים לומר "שהשמחה במעונו"?

מה עדיף, לזכות הרבים בעניית אמן "ברוב עם הדרת מלך" או כ"א יברך לעצמו ע"מ שלא יסתכן "שמא יקדים קנה לוושט"?

היש הבדל בדין זה בין אכילה בסעודה לבין השתתפות במסיבת יין או במסיבת קליות ופירות (ג'עלה)?

האם רשאי להכין אותם ע"י שיאמר "סברי רבותי" כדי שיעמדו מאכילתם ישמעו הברכה ויצאו ידי חובה בברכתו על היין ?

הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?