ברכות השחר הנותן לשכוי
שלום לכבוד הרב!
ראיתי שבגמ' נוסח הברכה הוא "אשר נתן לשכוי" ואילו בנוסח רבינו "הנותן לשכוי"
מהיכן נובע השינוי בנוסח ?
לא ראיתי שמארי התייחס לכך .
האם אין זה משפיע על היחס לברכות השחר אם מברכים עובר לעשייתן או הכל ביחד ללא קשר לעשייה ?
ז"א "אשר נתן" נשמע יותר כללי ולא על השמיעה כרגע ואילו "הנותן" נשמע על החידוש בכל יום
תודה רבה
היו מסורות שונות עתיקות של נוסחי ברכה.
ואין בהבדל שציינת קשר לעניין החשוב מתי לברך ברכות השחר, כי המשמעות של שני הנוסחים הנ"ל שווה.
תכנים לקריאה נוספת
האם רשאים לומר בזימון "שהשמחה במעונו" אף בשלושה?
עד איזה תקופה על הסועדים בבית חתנים לומר "שהשמחה במעונו"?
שונה
שלום למארי האם יש לברך אחרי כזית שלם בינוני של זמנינו או כנפח שלו מאכל אחר. כנרא לעין שזית שלגרח נאה הרבה יותר גדול מזית שלנו?
תודה רבה
הצטרף מאוחר לסעודה, האם יברך בקול ע"מ שיענו שאר הסועדים "אמן"? התעטש במהלך הסעודה, האם רשאים לאחל לו "לבריאות"?
מה עדיף, לזכות הרבים בעניית אמן "ברוב עם הדרת מלך" או כ"א יברך לעצמו ע"מ שלא יסתכן "שמא יקדים קנה לוושט"?
היש הבדל בדין זה בין אכילה בסעודה לבין השתתפות במסיבת יין או במסיבת קליות ופירות (ג'עלה)?
האם רשאי להכין אותם ע"י שיאמר "סברי רבותי" כדי שיעמדו מאכילתם ישמעו הברכה ויצאו ידי חובה בברכתו על היין ?
שהחיינו על חבר שלא ראה 30
לא ראיתי את חברי יותר משלושים יום אך דיברנו בטלפון.
האם גם במקרה כזה אצטרך לברך שהחיינו בשם ומלכות?
עושה בראשית
שלום הרב
באיזה תנאים מברכים את ברכת "עושה בראשית" על ההרים ועל הגבעות? כל פעם שרואים הר או ים גם אם מזווית שונה?
האם מותר לכבד הזולת בדבר מאכל או שתיה כאשר ידוע שלא יברך?
הלכה היא שאסור להגיש לאורחים מאכל המחייב נט"י אם ידוע שלא יטלו ידיהם, האם ניתן ללמוד מהלכה זו לשאלתנו?
מהם גדרי האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול", האם המקרה שלנו נכלל בגדר איסור זה?
האם יש להקפיד על עני ולהמנע מלספק לו מזון כצדקה, אם ידוע שלא יברך?
קביעת סעודה
ראיתי שמארי כתב, שגם אדם שלא התכוון לקבוע סעודה אלא רק להשקיט רעבונו,אם אכל יותר משיעור סעודה נחשב לו כאילו קבע סעודה,וצריך לברך המוציא וברכת המזון,אולם מארי לא כתב במפורש מה השיעור.
מהו השיעור המקסימלי הזה?