לשיטת הרמב"ם

כבוד הרב רצון ערוסי
בוקר טוב ושבוע טוב,

בס"ד לכבוד הרב,
הרב כותב שיש חיוב לשמוע רק לנביא שהשתלח לאחרים, אבל נביא שכל נבואותיו הם לעצמו אין לו גדר של נביא שחובה לציית לו. נראה שזה תלוי במחלוקת הראשונים האם יש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מעצמו. מהתוספות ביבמות צ, ב ד"ה וליגמר וסנהדרין פט, ב ד"ה אליהו משמע שיש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מדעתו. וראה מנחת חינוך מצווה תקט"ז ולפי"ז אולי יש חיוב לשמוע גם לנביא שלא השתלח לאחרים

לכבוד הרב האם החיוב לשמוע לנביא זה רק בדברים שהוא אומר בשם ה' או בכל דבר שהנביא אומר? האם יכול להיות מצב שהנביא אומר דברים מחכמתו האישית ואין חיוב לציית לו מגדר נביא?

שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.