סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על הספר הנבחר באמונות ובדעות לרס"ג - רבינו סעדיה גאון
בשיעורים אשר יצאו בדיסקים על ידי מכון מש"ה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטה באדיבות יחיאל קרואני ונתנאל מלמד. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
הניתן להתייחס בימינו למחללי שבת בפרהסיה כתינוקות שנשבו?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
רמב״ם
שלום
יש לי שתי שאלות נפרדות
1. א רמבם בשמונה פרקים מגדיר מה חיא "עיון" בכוחות השכל ואומר שזה לדעת החכמות. האם ההגדרה הזאת ראוי גם כן "לעיון" הגמרא?
ב האם זה מקור לדרך חלימוד תלמוד כמו מדע?
2.א האם הדרך חסידות בהלכות דעות פרק א מעלה או שלימות?
ב האם זה נעלה למדה בינונית?
ג האם יש קשר לדרך חסידות בהלכות דעות לחסידות בשאר משנה תורה כמו הלכות יסודי התורה פרק ה?
כיצד מתיישבת מצוות שחיטת בע"ח בסכין, עם האיסור של "צער בעלי חיים"?
האם התעללות והתאכזרות לבע"ח המובלים לשחיטה יכולה לשמש עילה מוצדקת לבטל את השחיטה?
היש להעדיף משום 'צער בע"ח' את המתת הבע"ח בירייה או באמצעות זריקה על פני השחיטה בסכין?
האם יש להימנע מאכילת בשר, משיקולים הומניים רגשיים, ולהסתפק באכילה מעולם הצומח או מעולם הדומם?
סירוב פקודה והמשפט העברי
לכב' מורנו רבנו הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
קראתי את תשובת הרב בעניין סירוב פקודה. הרב פסק שאין לסרב כדי לא לגרום לפירוק הצבא היות והדבר נחשב אצל החילונים כ"יהרג ואל יעבור".
1. אם היו סבורים החילונים חלילה שאת שמירת השבת או כל מיצווה אחרת בתורה יש חס ושלום לרמוס והם היו נילחמים על דעתם עד כדי מסירות נפש, האם גם אז היה הרב פוסק שיש להשלים עם המצב כדי לא לפרק את הצבא? אני חלילה לא בא לקנטר אלא מנסה לרדת לסוף דעת הרב ולהבינה, קטונתי מאוד.
מי שצווה לשרוף גופתו, האם רשאים להתאבל עליו ולומר אחריו קדיש?
כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?
האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה'?
האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?