תכלית האדם

לכב' הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א

ידועה דעת הגר"י קאפח זצוק"ל שעל כל יהודי, כולל בחור ישיבה, להתגייס לצבא. הוא היה אומר " "הרב שך צודק בביקורתו על החילונים שהם אוכלי שפנים וארנבות, והחילונים צודקים בביקורתם על החרדים שאינם משרתים בצבא".(כך צוטט בספר "הולך תמים").

אם כן, לא מובנת לי תשובת הרב שליט"א שכתב שמשום "עת לעשות לה' הפרו תורתיך" כביכול התיר הגר"י קאפח להשתמט מן הצבא. הרי הגר"י קאפח הזכיר טעם זה בפירושו רק לגבי הצדקת הכוללים שנהנים מן הצדקה, אבל הוא לא הסכים להשתמט מהצבא בשום פנים ואופן, וכמו שנכתב ב"הולך תמים" הנ"ל.

שלום כבוד הרב
לפני כשבוע שאלתי את הרב האם להמשיך ללמוד קבלה אחר שראיתי את טענותיו הברורות של הרב יחיא קאפח בתשובתו לרב קוק בנושא ריבוי האלוקות שיש בזוהר ובתורת האר"י
והרב אמר שעליי ללמוד ש"ס ופוסקים תחילה. ובאמת רב עיסוקי הוא בש"ס ופוסקים ורק שעתיים ביום אני עוסק במדעי האלוקות מספרי הראשונים הרמח"ל כתבי האר"י וזוהר כיוון שליבי חפץ בידיעת האמת שעומדת מאחרי קיום התורה והמצוות בעוד שבתורת הפשט צריך לעיין יומם ולילה כדי למצוא טעמים להבין את תכלית האדם בעולם והעבודה שעליו לעשות ואיך קיום התורה והמצוות מכוונות לתכלית זו.
ולעניין השאלה :

שלום הרב, נפלה מחלוקת בבית המדרש: מבחינה השקפתית האם טומאה וטהרה הם מציאות ממשית רק שאין ביכולתנו לראות את הטומאה או הטהרה, או שזה תפיסה רעיונית כלומר אנו קוראים (על פי דיני התורה כמובן) לאדם שנטמא טמא או טהור מפני שמבחינה רעיונות פעולות אלה הם פעולות טמאות (לא ראויות לאדם הנעלה) או טהורות אך במציאות לא השתנה כלום. נ.
ב. יש טוענים שהצד השני הם אפילו דברי כפירה (ואם כן העמידנו על האמת).
תודה רבה.

כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש