א. הקב"ה יודע, אבל הקב"ה מצווה את משה רבינו לנהוג לפי המציאות שבה הוא חי. ובארץ של כשפים קיים חשש שלא ישמעו, ולכן הקב"ה הנחה את משה שיהיה מוכן לכל דבר, ובמיוחד שה' רצה שידע כיצד להתנהל בארץ של כשפים.
אבל לגבי פרעה ה' רצה שמשה ידע שה' יכביד לבו, ויהיה מוכן למאבק ממושך, ולא יהיה קצר רוח.
ב. הכל נכתב ע"י משה רבינו מפי הגבורה לרבות פסוק "וידבר ה' אל משה לאמר". וכל מי שאומר שפסוק זה נכתב בתקופה מאוחרת, הוא טועה ולא כופר. ואם אותו אדם כופר בתורה מן השמים, ובנבואה. ולכן הוא אומר את אשר הוא אומר, הוא כופר.