תכנים לקריאה נוספת
נגב ידיו בשבת במגבת להסרת הלכלוך מעליהם, האם עבר על איסור צביעה?
מרן השו"ע מביא דעת היראים שאם אכל תותים בשבת ונגב ידיו הריהו חייב משום צובע, האם לשיטת הרמב"ם יש לחוש לדעה זו?
מהם הגדרים לאיסור מלאכת צובע בשבת, האם ניגוב ידים מזהמות נכלל במלאכת צביעה או בפעולה של הסרת לכלוך?
מדוע התירו לסנן יין צלול בשבת ולא חששו לאיסור מלאכת צביעה למרות שמסננת הבד קבלה הגוון של היין?
האם ישנה מצוות עשה מן התורה להאמין בביאת המשיח ומה דינו של מי שאינו מאמין בזה?
הרמב"ם לא מנה כיבוש הארץ במנין המצוות, האם ניתן לפרש זאת שהרמב"ם מייחס חשיבות מועטת להתישבות ריבונית בארץ?
הרמב"ם קבע שמי שאינו מאמין בביאת המשיח ככופר בתורת משה ואין לו חלק לעולם הבא למרות שלא נמנתה על ידו במנין המצוות?
לאור החשיבות באמונה זו של ביאת המלך המשיח, האם רשאים אנו לחשב מתי הוא יגיע?
טו בשבט שחל בשבת, האם חייב לברך ברכה אחרונה או שברכת המזון פוטרת?
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?
דעת הרמב"ם בענין קדושת חפצים
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח` אלול תשס"ה הרב כתב:"היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום,עצים ואבנים מבחינה הלכתית...הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום,העצים והאבנים.ומשנתו בענין זה היא מופלאה,כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם".
יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים.דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש.דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי,הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך.מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה.לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות,למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו".ועוד.
רציתי לשאול:1.האם זה נכון שלרמב"ם זה סטאטוס משפטי בלבד?
הלכות חו"מ פ"ו הל' [יב] (יא) ופ"ח הל' ט-י
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?
משנת רבינו
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
ברצוני לדעת את הסבר ההלכה שכתובה אצל רבינו והיא:"וכל זמן שיכנס...לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים ...שמרוני..."
ואיך דבר זה מסתדר על דעת רבינו שפסק שעלינו לבקש מהמלאכים שישמרו אותנו?!
ומה כל הענין בה בכלל?
תודה רבה. ויהי רצון שתעלה מעלה מעלה במפעלך האדיר לחזוק תורת רבינו בדרכו הישרה והטובה של מארי.