משמעות הביטוי "כביכול"
שלום רב לרב
אנחנו משתמשים בבטוי "כביכול", כדי להדגיש, שאין כוונתנו ממש לנאמר בהמשך.
אם כך מדובר בסיטואציה מוזרה,
שכן אנחנו מצהירים מראש, כי אין בדברנו משהו ממשי.
כיצד עלינו להבין את העניין.
בברכה
חיים אסנאפי
סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
שלום רב לרב
אנחנו משתמשים בבטוי "כביכול", כדי להדגיש, שאין כוונתנו ממש לנאמר בהמשך.
אם כך מדובר בסיטואציה מוזרה,
שכן אנחנו מצהירים מראש, כי אין בדברנו משהו ממשי.
כיצד עלינו להבין את העניין.
בברכה
חיים אסנאפי
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר
כבוד הרב שלום,
רציתי לשאול מס' שאלות הנוגעות לגוג ומגוג:
1) איזו מדינה היא מגוג?
2) מיהו גוג?
3) מתי תקרה המלחמה "גוג ומגוג"? אשמח אם תצרף לתשובותיך מקורות הלכתיים.
תודה!
האם התקנה של חכמי ישראל להקדים כהן היא בכל מקרה גם לפני תלמיד חכמים?
היש סתירה בין דברי הרמב"ם ב"משנה תורה" שיש להקדים כהן עם הארץ לפני חכם גדול לבין דבריו בפיהמ"ש?
האם רשאי תלמיד חכמים לוותר לכהן עם הארץ משום "וקדשתו" או לכהן קטן למרות שישנה פגיעה בכבוד התורה?