תהילים לרפואה בט' באב

נראה מן התלמוד שכאשר ט' באב דחוי לבעל ברית מן המנחה היות וזה יו"ט פרטי שלו, האם ניתן להחיל פטור על העוברות בגלל שתענית זו קלושה יותר?
ליהודי תימן שלא סמכו על מקור תלמודי זה ואף נהגו להחמיר אף ביום י"ז בתמוז הדחוי, מה יהיה א"כ דינן של העוברות ומניקות בתענית זו?
מהי שיטתו של הרמב"ם לאור פסקיו שצומות אלו הינן חובה שכן אף בבית שני התענו בהם, האם למרות זאת יפטור העוברות בגלל הצום שנדחה?

 
כיצד יסביר רבנו הרמב"ם הגזירה בדווקא על הסיכה אף שנועדה להעביר את הזוהמה?
מדוע לא ראו חכמים לגזור בט' באב או לאבלים איסור על השימוש בסיכה המיועדת להעביר את הזוהמה ?

ידועה אימרה של חכמי ישראל שבגלל שנאת חינם חרב בית שני, בעקבות כך אמר מגדולי חכמי הדור הקודם שרק באהבת חינם יבנה בית שלישי. אם כך, יש צורך לברר מהי ההגדרה של שנאת חינם ומהי ההגדרה של אהבת חינם.

נעיין בכמה מקורות מדברי חז"ל המתייחסים לאותה שנאה שבגינה נחרב בית שני, ומטבע הדברים ולא יתייחס רק לשנאה כשנאה אלא על הרקע הכולל כי שנאה לא באה בלי שיש איזה שהוא אקלים רוחני שעל רקע שלו מתפתחת השנאה.

מה רוצה הרמב"ם לאותת לנו בתוספת שלו "ואינו מחסר כלום" על דברי הגמ' שאם חל ט' באב בשבת אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו? האם יש לחוש לדיעה שרצוי בשבת להימנע לפחות מאכילת בשר כאשר לא ניתן להחיל הדינים המיוחדים של ערב ת"ב שחל בחול? האם מותר לאכול בשר ולשתות יין לכתחילה ע"מ לשדר את חומרת הפגיעה בקדושת השבת שאין לנהוג בה אבלות בפרהסיה?