דיני אבלות-יוראצד
שלום כבוד הרב
שאלתי היא מה המנהג בעדה התימנית לגבי יום יוראצד של אבא.
שחל ביום ו אלול ,שנה שלישית .
האם אומרים קדיש כל השבוע לפני ?
או רק באותו היום .דהיינו ליל ו אלול .(ממנחה עד מנחה למוחרת ),
ושבת לפני -קודם .
תודה וכל טוב
בריאות .
ביום שבת שלפני כן אומרים השכבה, וכן הבן אומר מפטיר או מתפלל תפילת מוסף. לעלות לקבר, לא נהגו לעלות כלל. ובימינו שנוהגים לעלות, יכול הוא להקדים ליום חמישי, או לאחר ליום ראשון.
תכנים לקריאה נוספת
האם לאבל יש קדימות כשליח ציבור, ומתי מניחים תפילין בשחרית בחורף?
1. האם ישנה עדיפות ברשימות לשליח ציבור שהוא בשנתו הראשונה לאבל? ראיתי עדות שמכנים זאת "חיוב" ואצלנו יש כאלו שחושבים שצריך לתת לו עדיפות בקדימות להיות שליח ציבור.
2. זמן תפילין שהוא מתאחר בזמני החורף יש אצלנו מניחים תפילין לפני הזמן ומברכים רק בישתבח, ויש כאלו שמחכים עד הזמן ומניחים. מה הנכון לעשות?
שאלות שונות
1 האם יש משמעות לכל נושא עשיית מעשים (תפילות, לימוד, ברכות שונות) לעילוי נשמות?
2 האם ראוי לתחזק קברי קרובים, למשל ניקיון?
3 כיצא אני אמור להבין את העיקר ה 12: האם חובת האמונה היא שיבוא בכל רגע או נחכה שיבוא ואם יתאחר, נמשיך לחכות?
4 האם יכול הכהן להניף את השור בידיו, ממש הנפה למעלה כמשמעו, הרי השור כבד?
5 רבנו כתב שדווקא ישבו במקום הנפטר הנדון "אנשים כשרים". מה יהיה אם אנשים מבני משפחתו שאינם מחויבים באבלות על אותו נפטר שהם חילונים ירצו לשבת ולקבל תנחומים על פטירת הנפטר?
השתלת איברים
אב של חבר הי"ו חלה המחלה ממארת וכתוצאה מכך כרתו לו ריאה אחת אתמול ה' ירחם.
כעת מחכים לבדיקות האם גם בריאה השניה ישנה פגיעת המחלה ואם כן הרי שיצטרך להשתלת איברים.
ראיתי כי הרב מתנגד להשתלות וכן על אי חתימת כרטיס אדי.
האם נידון היהודי הזה ח"ו למיתה?
האם אדם שנהרג ל"ע בתאונת דרכים, לא ניתן לקחת מאבריו ובכך להציל חיים
חידוש נעליים בשנת אבל
שלום לרב יש לי ידידה בת לעדות תימן שאביה נפטר לפני כחודש, האם על נעליים חדשות יש צורך שמישהו יחדש לה כבגדים אם לאו (לפי הלכות בני תימן), אודה אם הרב יוכל לפרט אלו דברים חדשים יש צורך שמישהו יחדש ועל איזה לא. שנזכה לביאת משיח ובשורות טובות.
יהודי עבריין וכופר שנפטר, האם חלים עליו דיני אבילות והאם רשאי בנו לומר עליו "הריני כפרת משכבו"?
הרמב"ם פסק שבשנה ראשונה אומר הבן "הריני כפרת משכבו". האין זה סותר שיטתו שכל נפטר נדון עפ"י מעשיו בעולם הזה?
כאשר דוד המלך התאבל על בנו אמר "מי יתן מותי תחתיך". האם התכוין שהוא מוכן לתת חייו ע"מ שבנו ישאר בחיים?
היש קשר בין החיוב באבל על אביו לבין הכבוד שהבן מחויב לאחר מיתת אביו כולל באמירת "הריני כפרת משכבו"?
מניין ימי ה"שבעה"
אבי המנוח נפטר לפני מספר שנים. יום הפטירה היה יום ראשון בצהריים, וקברנוהו עוד באותו יום לפנות ערב בהר המנוחות בירושלים. את יום ההבראה ערכנו ביום חמישי בערב, כאשר העלייה לקבר היתה ביום ראשון בבקר. (דומני שזו היתה האפשרות היחידה). שאלתי היא - האם לפי ההלכה - יום ראשון נחשב כחלק מימי השבעה, למרות שהוא היום השמיני מאז יום הקבורה. שאלתי זו נוגעת למקום עבודתי. ע"פ תקנות מקום עבודתי (בנק לאומי), זכאי עובד לחופשה מיוחדת בשל אבל על מות קרוביו מדרגה ראשונה. הגדרת ימי החופשה כך נקבע בתקנות אלה היא: כנהוג בדת לה שייך העובד.
יוסף הצדיק
מדוע להבדיל ממקום קבורת יוסף הצדיק ע"ה, לא ידוע לנו את מקום קבורת שאר בני יעקב אבינו ע"ה?