האם נחשבים הם לנשואים כל עוד לא נסתיימו הליכי גירושין הן לדיני ירושת הבעל את אשתו והן לדיני אבילות?
היש מקום להתאבל כאשר בנסיבות אלו יש ואף הצד השני שמח לכאורה על שנפטר מהליך הגירושין?
מהי שיטת הרמב"ם, האם יתחשב בסברות, כמו: אם נתן עיניו באחרת או השמחה לכאורה של הצד השני?
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר להשתמש בבגדים, נעליים או פריטים אישיים אחרים של אדם שנפטר?
שער האשה שנפטרה, האם מותר להשתמש בו או שההיתר מוגבל רק לפאה נכרית בתנאים מסויימים?
האם מותר להשליך פריטי לבוש וכלים לקבר כביטוי לכאב העצום על פטירת היקיר או שיש בזה איסור "בל תשחית"?
האם מותר להשתמש בנעלי הנפטר או שזה רק בתנאי שהם לא היו על רגליו בשעת פטירתו?
האם מותר לקבור אשה ליד איש?
מהו מקור מנהג החומרה שלא לקבור נשים ליד גברים שכן דין זה לא נזכר בתלמוד ולא בפסקי הרמב"ם והשו"ע?
לשיטת המחמירים, היש להעתיק קבר אשה שנקברה ליד איש למקום אחר או לעשות מחיצה בין הקברות?
אילו בעיות הלכתיות וחיכוכים משפחתיים עלולות לצוץ באימוץ המנהג להקפיד שלא לקבור אשה ליד איש?
מה בין "מן השמיים תנוחמו" לבין "המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וכו"?
הזדמן לי לנחם יהודי מעדות אשכנז שישב "שבעה" ובמקום נכח גם כב' הרב רצון ערוסי. הצלחתי לשמוע ממנו רק חלק ממהסבר המאלף בדבר ההבדל בין פסוקי הניחום של האשכנזים (המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד) לעומת הפסוק הנאמר ע"י הספרדים (מן השמיים תנוחמו). החלק ששמעתי דיבר על ההבדל בין האשכנזים והספרדים לגבי מקור הנחמה אך שמעתי רק חלק מהדברים. הדברים עשו עלי רושם חזק ואודה לכם מקרב לב אם ניתן לשלוח לי את ההסבר במייל לפי הכתובת:[email protected].
פטירת אדם בחו"ל
למורנו הגדול עוז ומגדול כנהר - שלום" וכנחל שוטף - ברכה" בערב חג השבועות נפטר אדם בארה"ב. בניו שם הביאוהו לקבורה לפני החג. אולם בניו כאן בארץ - האם צריכים לשבת" כי לפני שיובא לקבורה בחוץ לארץ" ייכנס כאן החג. מרחק הנסיעה הוא כ 17 שעות. הרה"ג הגדול הראשון לציון פסק שבמרחק כזה - אלו שבארץ ישבו אחרי החג שבעה. האם גם דעת הרב כך?
נשיאת כפים בשבעת ימי אבל
מהו מנהג יהודי תימן בנושא נשיאת כפים בשבעת ימי האבל.