מתי צריך אבל לשנות את מקום לימודו ותפילתו, ומה הדין בשבת?
מה המנהג לאבל שחוזר מהשבעה ללימוד בכולל - האם צריך לשנות את מקום הלימוד שלו? לכמה זמן?
האם בבית הכנסת צריך לשנות את מקום התפילה שלו? לכמה זמן?
האם יכול לשבת בכיסא של רב כשהוא מוסר שיעור?
שאלתי לכבוד הרב:
מה הנתונים שחייבים לכתוב על מצבה, אם בכלל יש חיוב לכתוב מהשהוא?
בתודה מראש ובכבוד,
אלישבע
א. אין חיוב לעשות מצבה.
ב. אין חיוב לכתוב משהו.
ג. לנוהגים לעשות מצבה, נוהגים לכתוב שם הנפטר או הנפטרת, ותאריך הפטירה. אבל יש מגזימים וכותבים דברי שבח, וכן הבטחות החיוב לנפטר או הנפטרת.
מה המנהג לאבל שחוזר מהשבעה ללימוד בכולל - האם צריך לשנות את מקום הלימוד שלו? לכמה זמן?
האם בבית הכנסת צריך לשנות את מקום התפילה שלו? לכמה זמן?
האם יכול לשבת בכיסא של רב כשהוא מוסר שיעור?
האם אסור בתכלית האיסור לחתום על כרטיס זה? וכי מה לי חתימתו או אי חתימתו? שהרי בכל מקרה יש שם תנאי שאני מסמן: "בתנאי שאיש דת מטעם המשפחה ו/או המשפחה עצמה מאשרים" אז מה אכפת לי? שהרי אם יש לנו חולה מסוכן מצוה להצילו באברי המת (כפי שציינת בעבר) רק אמרת שאין על המת שום זכויות או חובות ואין הוא יכול לצוות וכו'. אז אם אפשר להציל חיים אז כן מותר לקחת - אבל לתרום אסור? ואולי הייתי משנה את המילה, כי "תרומה" בעניין זה קצת לא מובנת כי אין המת יכול לתרום...
שלום כבוד הרב 1- האם מותר לקחת אדמה משטח שנמצא ליד הבית שלי בשביל עציץ? כלומר האם זה גזל? שייך לעיריה או למדינה? 2- לא עלינו ולא עליכם כשיש לויה אז האבלים מתעטפים בטלית ונכנסים לבית העלמין (לפי מנהג תימן) אבל יש משהו שלא הבנתי ... כי כתוב שלא יהלך עם תפילין בראשו וציצית בבגדו בגלל לועג לרש, איך זה מסתדר? (אם הרב יוכל לתת קצת רקע וטעם למנהג)
תודה רבה לכולם ובשורות טובות
שלום כבוד מארי רצון, אני לומד בישיבה בירושלם, ושם, במהלך השנים, אני שומע לעיתים קרובות יחסית על מיתת אדם כשר שמת, כגון קרובים של חבר, ורבנים כמו הרב הגדול שנפטר לפני שבוע, ועוד. כיום לא נהוג לתפור חולצות שנקרעו, אלא להשליכם. לכן הגעתי למצב אבסורדי, שבו, אם אני רואה מודעת אבל תלויה אני מעלים עיני משום שאני חס על חולצותיי. ושאלתי, האם ניתן לפתור את הדבר ע"י כך, שבכל פעם שאשמע בשורה על אדם צדיק שמת, שאיננו מקרוביי, אביא חולצה פשוטה ולא יקרה, אלבש אותה, ואקרע בה. 2" כנ"ל אני נמנע מביקורים בכותל ביום חול, משום קריעת החולצות.
בבקשה כבוד הרב
רציתי לדעת האם יש מקום שאפשר להוריד ולהדפיס בבית דברים שאומרים בבית החיים ביום השנה של נפטר
תודה מראש שלמה
1 עד מתי להישאר ללא תספורת? 30 יום? או עד שיגערו בו חברים?
2 מה לגבי גזירת ציפורניים?
3 והאם אבל ילבש בגדים מכובסים עם חומרי כביסה ומגוהצים במגהץ?
4 א זה רק לגבי אביו ואימו לגבי שאר הקרובים זה רק 30 יום. הרב פנחס קורח כותב שמנהג תימן הוא על אביו ואימו 60 יום. וזה גדר של יגערו בו חבריו. נא העבירי לרב על מנת לחדד את הדברים בתשובה.
ב כמו כן, מה הדין אם חל מועד בתוך ה 30 או 60 או בטרם הגערה. האם מבטל את איסור תספורת וציפורניים ?
שלום רבנו.
אתר ישיבה כותב:
"בשנה הראשונה, נוהגים לומר השכבה לאחר הקבורה, בלימוד שעושים בשבעה, ובימים שנהגו לעלות לקבר (יום השביעי, יום השלושים, ויום השנה)... מכל מקום מנהג העולם להזכיר גם בזמנים נוספים במשך השנה, בפרט בשבתות ובשיעורי תורה.
מהו מנהגנו לשנה הראשונה?
האם לעשות גם בכל שבת?
רוב תודות.
שלום עליכם 1. מהו מנהגינו בבית עלמין בלווית הילדים את אביהם? וכן האם מותר להתייפח בבכי ולמרר 'אבי' 'אבא' נכחתי בשיעור שהרב אמר שבלוויה עדיף שהילדים לא ילוו בכלל מפני חטאי האב שפגם בשז"ל עדיף שהילדים לא ילוו אותו 2.
האם צריך לשים אבנים על קבר לפני שעוזבים את בית הקברות? אם אשר לקבל מקורות כי ראיתי הרבה נוהגים ככה לאחרונה ולא יודע למה
תודה
שלום כבוד הרב השבת היה דיון מעניין בקהילתנו בנושא קריעה בברכה, ואני מתכוון לברכה "בא"ה אמ"ה אקבו"צ על הקריעה". האם יש בכלל ברכה כזו? ואם כן מי ובאיזה הקשר מברכים אותה. האם בק"ק יהדות תימן נהגו אוננים בזמן קריעה לברך ברכה זו בנוסף לברכת דיין האמת?
תודה ושבוע טוב.