להשלים מניין בבית קברות
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
הכולל שבו אני לומד נמצא בקצה העיר אחרי הבית קברות והדרך לכולל הוא דרך הבית קברות, ולא פעם קורה לי שאנשים בבית קברות מבקשים ממני לבוא להשלים להם מניין בסמוך לקבר ולקורא מספר פרקי תהילים ושאלתי משום שאני הולך בדרכו של הרמב"ם האם דבר זה מותר לי או שאני צריך לאמר להם שאיני יכול להשלים.
תודה רבה.
אם אתה מעריך שתוכל להשפיע עליהם להתרחק מן הקברות ארבע אמות, השתתף עמם, במיוחד אם תוכל לומר בפניהם דברים נכוחים בטוב טעם ודעת. ואם לא התחמק מהם, ולך לך לעסוק בתורה, כי היא חייך ואורך ימיך.
תכנים לקריאה נוספת
האם חג הפסח מבטל איסור גילוח בשלושים על פטירת אם?
חבר יקר קם משבעה לפני 8 ימים. עדיין בשלושים.
הוא רוצה לכבד את כבוד אמא, מה לעשות עם גילוח?
כי נכנס פסח.
האם יוכל להתגלח בשישי בבוקר לקראת שבת?
האם חודש ניסן מבטל אבלות?
אבל בתוך "שבעה", האם רשאי לקיים ברית מילה בבית האבלים?
מילה שנדחתה מחמת בריאות, האם רשאים לדחותה שוב מעבר ל"שבעה" כדי שהאבל יוכל להשתתף בה?
עם אלו שאלות הלכתיות יש צורך להתמודד כאשר ברית המילה מתקיימת מחוץ לבית האבלים?
כאשר הברית מתקיימת בבית האבלים,היש לחשוש למרעין בישין או לפחדים הנובעים מהאמוציות השולטות בשעה זו?
יום השנה
שלום לכבוד הרב.
אבי ז"ל נפטר ביום טוב סוכות. לפי ידיעתי אנו נוהגים לומר קדיש ביום הפטירה ולא כל השבוע שלפני ולעלות למפטיר בשבת שלפני. האם בגלל שיום הפטירה ביום טוב ותמיד אפשר לעלות לתורה צריך לעלות ביום טוב ולא בשבת שלפני. והאם יש בכל זאת מי שנוהגים לומר קדיש בשבוע שלפני. אנו נוהגים כמינהג השאמי -
תודה רבה ברכה והצלחה וגמר חתימה טובה כהן עדיאל
האם לתאם את נוסח ניחום האבלים למציאות המשתנה?
מה עדיף, לשון הרבים שהינו קליט או התאמתו לנסיבות המשתנות במציאות(לשון נקבה, יחיד וכד')?
הניתן לייחס לנוסח ניחום האבלים המקובל כמטבע ברכות ע"מ שיהיו שגורים בפי הבריות?
האם ניתן לדייק מדברי רבינו הרמב"ם שבניחום אבלים בלשון רבים מתכוונים גם לנפטר?
האם האבלים צריכים לעשות סעודה לאחר שקמו מהשבעה?
בשנים האחרונות נתקלתי במספר מקרים בעדה התימנית שהאבלים עושים סעודה לציבור שפקד אותם במהלך השבעה אחרי שנסתיימה השבעה, מקרים אלו ראיתי בבתי אבלים שקשורים יותר למשנתו של מהר"יק והסבירו לי שככה נהגו בתימן שהאבלים שקיבלו שירות (מזון ושתיה ועוד) מהציבור במהלך השבעה עושים סעודה ביום שקמו מהשבעה על מנת להחזיר לציבור על הניחום שקיבלו ועל העזרה שקיבלו במהלך השבעה והם מודים לציבור בסעודה שהם עושים והם משרתים את המנחמים.
האם עניין זה מוכר לכבוד הרב?
האם ידוע על מקור ברמב"ם או בכתבי מהרי"ק על נושא זה?
האם זה מנהג תימני בלבד?
קריעה על מת לעיתים קורבות, וקריעה בהר הבית
שלום כבוד מארי רצון, אני לומד בישיבה בירושלם, ושם, במהלך השנים, אני שומע לעיתים קרובות יחסית על מיתת אדם כשר שמת, כגון קרובים של חבר, ורבנים כמו הרב הגדול שנפטר לפני שבוע, ועוד. כיום לא נהוג לתפור חולצות שנקרעו, אלא להשליכם. לכן הגעתי למצב אבסורדי, שבו, אם אני רואה מודעת אבל תלויה אני מעלים עיני משום שאני חס על חולצותיי. ושאלתי, האם ניתן לפתור את הדבר ע"י כך, שבכל פעם שאשמע בשורה על אדם צדיק שמת, שאיננו מקרוביי, אביא חולצה פשוטה ולא יקרה, אלבש אותה, ואקרע בה. 2" כנ"ל אני נמנע מביקורים בכותל ביום חול, משום קריעת החולצות.
ההתאבדות המתוקשרת של שדרן הרדיו, האם תתיחס ההלכה למקרה זה כ"תינוק שנשבה"?
הישנן נסיבות שהמאבד עצמו לדעת יחשב מבחינה הלכתית ככל יהודי שנפטר?
מי שחונך מילדותו בדרך שונה מהיהדות אך במהלך חייו נחשף להשקפת היהדות, האם נחשב כ"תינוק שנשבה"?
מהם האבסורדים העולים מהשקפת עולם של אלו שאינם אמונים על הערכים של תורת ישראל