אגרות קודש
האם יש ענין להשתמש באגרות קודש?והאם מותר להשתמש באמצעים אלו?
האם יש בזה אמת כמו שחסידי חב"ד אומרים? ואם כן איך יכול להיות ששאלתי שאלה וענו לי באגרות קודש תשובה שהיא לא נכונה לגבי בכלל?
ובכלל האם זה לא סותר את הענין של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"?
אשמח מאוד אם הרב יפרט לגבי ענין זה ,תודה רבה.
יש בתנועת חב"ד מפעלים חשובים לכלל שיראל, ויישר כוחם. ואין לומר שהאדמו"ר זצ"ל היה מנהיג גדול ודגול.
ולכן יש ערך לימודי רב באמרותיו, ובכתביו, ובאגרותיו.
אולם מי שנוהג כהרמב"ם, כמוך, אני משער, אין דרכו, לפתוח איגרת קודש כדי למצוא סימנים להתנהלותו, בהווה ובעתיד.
מבחינה זו איש הנוהג כהרמב"ם, מחשב צעדיו, הלכתית ושכלית, ואמונית, ויצפה לסיעתא דשמיא. וה' יהא בעזרו.
תכנים לקריאה נוספת
תנועת נוער
שלום לכבוד הרב, האם מותר לשלוח את ילדינו לבני עקיבא שלפי השקפתינו אינה מתנהל ע"פ ההלכה במלואה? למשל: במופעי שבת ארגון יש ריקודי בנות(בהחשכת האולם ובאולטרא סגול)והאבות נמצאים באולם), כמו כן פעולות נפרדות אך באותו מתחם?
נודה לתשובת הרב
משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?
חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?
היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?
למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?
טעמים מצוות שלא רלוונטיים בימינו
לק"י שלום למו"ר ערוסי שליט"א, רבנו פסק כי אין שואלים על הגשמים עד ז' חשון כיון שעולי הרגל שהגיעו מבבל עוד לא הגיעו לביתם ואנו לא רוצים שהגשם ירד עליהם; אך כיום - לא זו בלבד שאין עולי רגלים כאלו אלא שאנו כה צריכים להמון גשם אך לא שואלים אותו בגלל טעם שנראה שכבר אינו רלוונטי!?
תודה רבה על זמנך.
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
אמונה
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
יורנו הרב וה' יסייע בדבר תורתו, מדוע עלינו להכיר טובה לקב"ה אף על הנסיונות בהן הוא מעמידנו אם באנו לעולם בעל כורחינו? האם הקב"ה עושה לנו טובה? הרי ביטוי שכזה הוא מתייחס לישות שנמצאת כבר (נניח האדם) ואז גורם חיצוני לה עושה לה טובה!, היא נפעלת, אך היא ישנה לפני שנפעלת עליה הטובה מאותו הגורם החיצוני? ולא יתכן שנאמר כך, שהיינו קיימים וקדומים כך שנעשית עלינו הטובה מאת ה' ואנו צריכים וחייבים להחזיר לו יתברך טובה?! שכן אנו ברואים, ה' ברא אותנו.. תורה היא ואני מחפש תשובה. רוב שלומות, גלעד.