אמונה

לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.

שלום רב לרב.
אודה לרב על תשובה בהרחבה ככל הניתן יש כי בזה צורך הרבים:
א. לפי הידיעות שבידי, לא נהגו אבותינו בתימן להשתמש בכינוי אלוקים, קל, וכד' והגו את שם השם באדנות גם באיזכור של חלק מפסוק.
(אמי עליה השלום ולא רק היא היתה נפרדת ממני בברכה "ודעחק שם ה' באדנות ממש)
להפתעתי אני רואה כי יש שימוש גם ע"י יודעי ספר מבני עדתנו המשתמשים בצורה "אלוקים" הן בע"פ והן בכתב
מה הנכון לעשות וכיצד זה מתיישב עם מנהג אבותינו? (ראיתי אצל הרב רצאבי איסור מוחלט להשתמש בכנויים אלוקים, קל. שקי וכד')

הרב השיבני לגבי עמדת הגר"י קאפח בעניין גיוס לצבא כך:
"אני יודע מה כתוב בפירושו על ת"ת, ועל ההוראה שנתן לי, שמדין עת לעשות לה' הפרו תורתך, מותר ללמוד במסגרת של תורתו אומנותו.
והורה לנו שיש לשנן בפני האברכים שיצרבו בתודעתם את ההיתר, שהוא רק בבחינת עת לעשות לה' הפרו תורתך".

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידועה לי המשנה במסכת חגיגה "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם : מה למעלה, למטה, לפנים, לאחור". "לפנים"- מה היה לפני בריאת העולם. "אמר רבי יהושוע בן לוי... חמדה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם". מה היה באותן 974 דורות קודם שנברא העולם, ולמה יש מושג של זמן קודם בריאת העולם?
2. מדוע הקב"ה מירר לעם ישראל את החיים במצרים? מה היתה המטרה של שיעבוד עם ישראל במצרים? האם ניתן לומר שהקב"ה עשה זאת כדי שהם יקבלו אותו לאלוהים בכך שהוא יגאל אותם, וכך הם יהיו מוכנים לעשות בשבילו הכל?
תודה וכל טוב.