דיבור בין נטילה לברכת "המוציא"

כיצד פרשו חכמי אשכנז הראשונים את דברי הגמ': "תכף לנטילה ברכה"?

אלו פעולות אסורות בין נט"י ל"המוציא" משום הסחת דעת המהווה הפסק?

האם ישנה פגיעה בהלכות דרך ארץ כאשר חוששים להפסק מדיבור ונגשים לבצוע הפת ביחיד?

האם עליו לברך רק ברכת "להניח" היות והוא מתכווין להניח מיד תפילין של יד ולא הפסיק ביניהן בדיבור?
האם הברכה שנקבעה לתפילין ש"ר הינה יחודית למצווה זו או שיש לברך אותה רק במקרה ששח והפסיק בין של יד לשל ראש?
נקלע לנסיבות שהוא יכול להניח רק תפילין ש"ר או שאין לו תפילין ש"י, מה יברך על המצווה?

כיצד יש לפרש "עובר לעשייתן", והרי ברכת שהחינו הן בשופר ובקריאת המגילה נאמרת לפני קיום המצוה?

מה נראית דעת הרמב"ם והשו"ע בנדון שהרי לא פירשו בהלכה?

האם יש סדר הדלקה מחייב על פי מה שאמרו חכמים "כל פונות שאתה פונה על דרך ימין"?