השתלת אברים
לק"י
בהנבחר באמונות ודעות עמוד ר"א הערה 77 כותב מורי שהקובע הוא הלב ולא המוח.
הספר יצא לאור בתש"ל.
האם גם שלושים שנה לאחר מכן החזיק מורי באותה דעה?
ואם זו דעתו הסופית האם מותר לנו אנשיו לתרום אברים ולקבל תרומת אברים?
האם מותר לחתום לשיטתו על כרטיס אדי?
איני יודע מה היתה דעתו האחרונה בעניין מוות קליני, כי לפי דבריו, בהערתו לדברי רס"ג, אסור ליטול איברים ממי שמת מוות קליני.
אך עלינו לדעת, שגם הרב שלמה זלמן אוירבעך זצ"ל והרב עובדיה יוסף צז"ל, שאסרו בתחילה, חזרו בהם והורו להיתר, לאחר ששוכנעו שמוות קליני שנקבע ע"י פגיעה בשורש המוח, הוא מוות לכל דבר ועיקר.
אשר לכרטיס אדי, אני מתנגד לו, בגלל שהוא מבוסס שהאדם בעלים על גופו ורשאי לתרום איבריו, ולדעתנו, אין האדם בעלים על גופו ואפילו על ממונו אינו יכול לצוות, רק במתנה מחיים, ולכן לדעתנו, אם יש מת מוות קליני, מותר ללא כרטיס אדי ליטול איבר מאיבריו, ולהציל חיים של מישהו אחר.
תכנים לקריאה נוספת
מהו המענה שמציעה ההלכה להתמודדות מול המושג המשובש הקרוי "המתת חסד"?
מהם הסיכונים הנוטלת חברה שכמעט ומתירה לכל יחיד "לגאול" את האחר מיסוריו בדרך של "המתת חסד" או "רצח מתוך רחמים"?
מי הם שיקבעו את הגבולות של פעולת "המתת חסד", האם זה כולל גם מי שנולד בעל מום או ממזר ועוד?
הישנן נסיבות שגם ההלכה תתמוך בדרך מסוימת של איזון בין הצורך לגאול החולה מייסוריו לבין האיסור החמור של "לא תרצח"
השמות בהלכה
1 כפי שאנו נחשפים לראות שאבותינו אברהם ושרה וכן יעקב שונו שמותם ע"י הקב"ה וכן שמות השבטים נקבעו שמותיהם עם משמעות לשמם האם שנוי השם בא לשנות את מצבו של האדם על דרך של שנוי מזלו או שזה משהו סגולי מאגי מיסטי שאין אנו מבינים בו מאומה ואין לנו כל הוכחה על נכונותם אבל קל יותר להאמין בהם ולהאחז בהם או שמא יש בזה שפע אלוהי על אותם חשוקים שהיו מחוברים בדעתם ומהותם אל ידיעת ה" ומציאותו פאן נוסף,
האם יש בזה לימוד על הצד האליגורי?
גן השכלים והנביא מוחמד
שלום וברכה.
שמעתי שיעור מפי תלמיד חכם ידוע בעל ידיעות רבות ונרחבות. באחד השיעורים מביא אותו ת"ח אמירה לפיה בספר 'גן השכלים' של ר' נתנאל בירב פיומי יש הוכחות מהקוראן לפיהן מוחמד באמת התנבא ולא היה הוא נביא שקר ולא סותר הוא את נבואות משה, אלא שהתנבא הוא לישמעאלים ולכן אין זה מערער חלילה את תורת משה. אמר אותו ת"ח שהגר"י קאפח זצ"ל אר על כך שהדברים נכתבו מפאת אימת השלטון הערבי באותם הימים.
רציתי לבקש האם כבוד תורתו יוכל לשפוך לי מעט אור על הסוגיה והאם ישנו מקור לדברי הרב קאפח או שמא אלו דברים בע"פ?
דעת הרמב"ם בענין קדושת חפצים
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.