הלל בקירוי
שלום לכבוד הרב! כשאומרים הלל בקירוי ואיני יודע אם הש"ץ מכוין להוציא ידי חובה (אני אורח ואיני מכירו אם הוא בקי וכו') האם עלי לקרא בעצמי את ההלל או מספיק כרגיל עניית הללויה? תודה רבה
לק"י שלום לרב! ברצוני לדעת מהו כוחה של התפילה ( תפילת בקשות)? האם בכוחה לשנות את המציאות מכוח זה שרצון ה' משתנה? נאמר לי שהתפילה משנה את האדם ובעקבות כך מתחוללים שינויים. (למה הכוונה משנה את האדם, אם זה נכון)? ואם רצון ה' זהו דבר קבוע שלא משתנה, הרי שלתפילת בקשות אין משמעות, כי הרי כשאנו מבקשים דבר מה אנו מאמינים שהקב"ה יעתר לבקשה ( ואין זה סותר את אי היענותו של הקב"ה) ובמידה והבקשה התקיימה, כיצד יש להסביר זאת ביחס לרצון הבורא? בברכה ותודה
המתפלל תפילה בכוונה הוא משתנה, ולא על מצבו החדש נגזרה הגזירה. ואין שינוי ברצון ה'.
שלום לכבוד הרב! כשאומרים הלל בקירוי ואיני יודע אם הש"ץ מכוין להוציא ידי חובה (אני אורח ואיני מכירו אם הוא בקי וכו') האם עלי לקרא בעצמי את ההלל או מספיק כרגיל עניית הללויה? תודה רבה
שלום רב: בהקדמה לסידור כנסת הגדולה כותב הר' י' צובירי. ש"ידוע" שרוב מחוזות בתימן התפללו בנוסח שאמי... האמנם? האם יש מחלוקות לגבי המציאות, אם כך - נברר אצל היסטוריונים ולא אצל חוקרים! מהי האמת כבודו?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
התחלתי את סעודה שלישית לפני שקיעת החמה, ובירכתי את ברכת המזון כאשר יצאה שבת. אמרתי רצה והחליצנו אבל דילגתי על המילה "הזה" ("ובמצות יום המנוח השביעי הזה") כי כבר יצאה שבת.
א. האם אמרתי בסדר?
ב. מה הדין כאשר אדם מתחיל סעודה שלישית לפני השקיעה, ומסיים בצאת שבת? האם הוא אומר ברצה "הזה" למרות שכבר יצאה שבת?
תודה וכל טוב.
לכבוד הרה"ג הרב רצון ערוסי שליט"א
א.כידוע, מהרי"ץ הוא זה שערך את הסידור שעל פיו מתפללים נוסח הבלדי. שאלתי: האם ההוספות שנוספו לאחר מהרי"ץ מחייבות, או שמא מי שרוצה להוסיף - יוסיף (כגון: שלום עליכם ו"אשת חיל" בע"ש, תפילת הפרנסה וכדו').
ב. בביהכנ"ס של אבי לא אומרים מזמור של ר"ח לאחר שיר של יום בר"ח, האם נכון הם עושים?
ג. מה דעת הרב לגבי כת"י שנמצאו לאחרונה או שימצאו בעתיד, שגרסתם בהלכה (גירסאות של מארי ברמב"ם) או בתפילה שונה מהמקובל היום (לא משנה אם הם משנות ממש או לא), האם צריך לשנות מה שעשינו עד היום או לא?
כבוד הרב שלום!! אני לא אומרת את כל קריאת שמע שעל המיטה אלא רק את "שמע ישראל..." וכו' האם מותר לי לדבר לאחר שאמרתי "שמע ישראל"? בברכה
לק"י לכבוד הרב השלום והברכה
אני נוהג בלדי. אצלנו קטן עולה למניין שבעה בשבת. ומתרגמים לו. השבת ויקרא אנו נתפלל בביה"כ שאמי אי"ה. שאלתי את אחד המתפללים אם בני יכול לעלות שישי ויתרגמו לו. הוא ענה שבשום פנים ואופן לא.
1. האם לכתחילה יכול לעלות שישי?
2. האם כל הפוסקים בדעה שקטן עולה למניין שבעה ומתרגמים לו?
3. ג'חנון שנאפה מכניסת שבת להופכו בשבת בבוקר אסור. האם להעביר מהסיר לסיר אחר ולשים על הפלטה את החלק שהוצאנו והחלק שבסיר שהוצאתי ממנו נשאר כמו שהוא ללא הפרדה מה יהיה דינם מאיזה סיר אפשר יהיה לאכול? בברכה פסח כשר ושמח שמעון
שלום לכת"ר שאלתי את הרב בעבר את השאלה הבאה: רבנו כותב בפירוש שתחילת זמן שחרית מהנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית, ורק בהלכה ז כותב שהמתפלל תפילה שלא בזמנה וכו' ואם התפלל שחרית בשעת הדוחק מעלות השחר, משמע שזמנה הוא לא מעלות השחר, אז כיצד יש לטעון שזמנה מעלות השחר עד 4 שעות? יותר הגיוני שזמנה מהנץ עד 4 שעות מהנץ ורק בשעת הדוחק לפני זמנה מעלות השחר יצא. וכן משמע מתשובת רבנו סימן קל"ד: "אז תראה השמש בתחלת היום נמוכה וקרובה לארץ למראית העין, וככל שתעבור שעה מן היום, השמש מתרוממת מן הארץ, היא לצד שמאלך, עד סוף השעה הששית ואז תראה השמש נגד פניך בדיוק מול עיניך. וזהו מה שקוראים בי קרנאתא.
בנסיבות רגילות אין קריאה כזו נחשבת למנין העולים לתורה-האם מעמדו של המפטיר כשאר הקוראים?
האם יש הבדל במקרה שהמפטיר טרם החל בקריאת ההפטרה בנביא? כאשר יש להחזיר את המפטיר-האם יחזור ויברך ברכות התורה?
האם בנסיבות אלה יש להתחשב בטורח ציבור?
שלום לכבוד הרב.
בתפילת שחרית יוצא שאנחנו בדיוק עשרה אנשים ואחד מאתנו מאריך מאד בתפילת הלחש ואנשים ממהרים. האם יש חובה להמתין לעשירי שיסיים את תפילתו כדי שנוכל להתחיל "חזרת הש"ץ"? או שמותר להתחיל גם אם הוא עדיין לא סיים. שלום.
לרב ערוסי שלום רב.
1. מתי לדעת מארי יש לומר תפילת הדרך בארצנו?
2. האם ישנו מנהג לעשות יום הולדת? שמעתי שיש שעושים זאת דווקא ביום הברית, ישנה הנהגה כלשהיא בעניין ממארי או מרבותינו?
3. האם גם לדעת מארי אילת נחשבת כחו"ל? והאם בכל ההנהגות?
4. יוכל לבהר לנו הרב בקצרה, מהי דעת מארי בעניין תחיית המתים ועולם הבא אליבא דהרמב"ם? כי רבו הפרושים לכך.. בכבוד רב.
שלום כבוד הרב,
יש לי מס' שאלות:
1. אמרו לי שההלכה אומרת שכשאדם בא לעיר/ארץ הוא צריך ללכת לפי הרב של המקום. האם התימנים שבאו לארץ לא צריכים ללכת ע"פ פסיקתו ושל מרן?
2. ע"פ הרמב"ם, האם אפשר לחמם מרק/רוטב קר בשבת על הפלטה?
3. מדוע התימנים נוהגים להתפלל בחלק מהתפילות רק "חזרה" (במוסף של שבת בעיקר), הרי הרמב"ם כותב שחזרת הש"ץ נועדה רק למי שאינו בקיא, והיום כולם בקיאים. ואולי להיפך, מדוע לא מתפללים רק תפילת לחש?