כבוד הרב שלום, יש לי שאלה בנוגע לאחת הברכות שאנחנו מברכים בתפילה - "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה...", ויותר מכך - אנחנו מבקשים שאותם מינים יכרתו ויאבדו. הופתעתי לגלות שמינים הם אנשים שכופרים בתורה שבכתב/שבע"פ (אפילו באות אחת מהתורה) וכן כאלו שלועגים לתורה ומצוותיה. מכאן יוצא שיש הרבה אנשים דתיים שקוראים את הברכה הזאת למעשה הם מתפללים נגד מכרים שלהם ואפילו בני משפחתם (ושוב נוסח הברכה מדבר על אבדון!). האם זה הגיוני? האם לא נכון יותר להתפלל שיחזרו בתשובה כמו בברכה החמישית? אשמח להבין את הסוגייה.
תודה מראש ובברכת חודש טוב ומבורך, תומר