קדיש וקדושה דרך הרדיו
האם הציבור שלא היו נוכחים במקום ושמעו את התפילה החגיגית בתקשורת יכלו לענות בקדושה ובקדיש ולצאת ידי חובה וכן בברכת העומר?
כבוד הרב שלום, יש לי שאלה בנוגע לאחת הברכות שאנחנו מברכים בתפילה - "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה...", ויותר מכך - אנחנו מבקשים שאותם מינים יכרתו ויאבדו. הופתעתי לגלות שמינים הם אנשים שכופרים בתורה שבכתב/שבע"פ (אפילו באות אחת מהתורה) וכן כאלו שלועגים לתורה ומצוותיה. מכאן יוצא שיש הרבה אנשים דתיים שקוראים את הברכה הזאת למעשה הם מתפללים נגד מכרים שלהם ואפילו בני משפחתם (ושוב נוסח הברכה מדבר על אבדון!). האם זה הגיוני? האם לא נכון יותר להתפלל שיחזרו בתשובה כמו בברכה החמישית? אשמח להבין את הסוגייה.
תודה מראש ובברכת חודש טוב ומבורך, תומר
ברכה זו ניתקנה בעת שבאה הנצרות לעולם, שבה נעשה ניסיון לשנות את התורה שניתנה לנו משמים או לבטלה, למעשה. אבל כל הכופרים, אין להתפלל למותם או להשמדתם, אלא יש לקרבם בדרכי נועם, ולהסביר להם, את טעויותיהם.
האם הציבור שלא היו נוכחים במקום ושמעו את התפילה החגיגית בתקשורת יכלו לענות בקדושה ובקדיש ולצאת ידי חובה וכן בברכת העומר?
שלום רב!
אם אני נמצא באמצע תפילה שלא במקביל עם הציבור ואני שומע קדיש. האם אני מחויב לענות? אם כן - אני חייב להפסיק ולענות בכל חלק מהתפילה אשר אהיה?
הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?
בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?
היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?
לרב רצון, שלום וברכה.
שאלותי בנדון:
1. אם אין כהן בביהכ"נ, האם יכול לוי לעלות ראשון?
2.
א. אם "מוכרים" את העליות ואין כהן, האם מותר ללוי לקנות ולקום על ראשון? שני? שלישי?
ב. אם "מוכרים" את העליות ויש כהן בביהכ"נ, האם מותר ללוי לקנות מברך ראשון? שני? שלישי? אני מודה לרב על תשובתו.
באלו תנאים גזרו חכמי ישראל איסור שלא לקרוא במגילה בפורים שחל שבת?
האם אין בנסיבות אלו חשש לאיסור הכנה מקודש לחול?
האם יש לאסור לימוד הבן כדין השופר שאסור לעזור וללמד ילד קטן בראש השנה שחל בשבת?
ברמב"ם ק"ש א:ח הוא אומר שאין סדר לברכות אבל מה ההלכה אם הוא אומר הברכה שראוי לאחריה לפניה?
מה הרמב"ם סובר בנושא "כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו".
יש שתי גישות לנושא:
שיטת רש"י - בכל כוונתו
שיטת פרשנים אחרים: בכל כוחו - פשוטו כמשמעו.
כמו מי נקט רבינו הרמב"ם? האם יש אסמכתא לתשובה?
שלום לכבוד הרב ותודה על התשובות הקודמות. שאלותי הן:
1. מה המקור של "א - ל נא קרב תשועת מצפיך וכו"' שאומרים בנוסח תימן בקבלת שבת לפני לך דודי?
2. לפעמים כשאני קצת מאריך בתפילת העמידה, ומי שלפני כבר סיים וכל רגע הוא מסתכל אלי אחורה מפני שאני מפריע לו לפסוע. זה מאד מפריע לי וזה גורם לי עוד יותר להזדרז.
א. האם מותר לי לזוז הצידה או אחורה למרות שלא סיימתי את התפילה כדי לאפשר לו לפסוע אחורה?
ב. כפי שזה מפריע לי, אני מתאר לעצמי שזה מפריע גם לאחרים. ולכן אם סיימתי אני להתפלל. האם מותר לי לפסוע לאחור למרות שעדיין יש מתפלל אחרי, וזאת כדי שלא אפריע לו בריכוז ובכוונת התפילה?