דין סחורה בפירות
לק"י שלום עליכם מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. אני לומד עם חברי הלכות שמיטה ויובל פרק ו לרבנו. פרק זה עוסק בסחורת פירות שביעית, כך שחברי ללימוד שאלני, מה הדין ואדם עשה חליפין בפירות שביעית וקיבל בתמורה פירות שישית. האם חל עליהם קדושת שביעית? עניתי לו שנכון שבאופן עקרוני אין לפירות שישית קדושה שביעית שהרי חנטו בשישית. אבל בגלל החליפין או המכירה (בתנאים של ההלכות שם), חל על פירות שישית דין קדושה כמו על הבשר או הכסף שקיבל עבור פירותיו, בגלל שנעשה שם מעין סחורה בתנאי האכסרה. מה דעת מורנו?
2. מדוע לפי מנהגנו מקדים ברכה מעין שלוש לבורא נפשות? בגלל החשיבות?. תבורך ותזכה לשנים רבות. בר
1. כתשובתך.
2. מקדימים ברכה ייחודית לפני ברכה כללית.
תכנים לקריאה נוספת
עצי בשמים ועשבי בשמים זו אחר זו
שלום לרב אצלנו בבית הכנסת אחרי התפילה אדם עובר עם "עצי בשמים" ועם "עשבי בשמים" כדי לזכות את הציבור בעוד שתי ברכות. האם מותר לברך שתי ברכות אלו זו אחר זו או שעדיף לברך רק ברכה אחת?
תודה רבה.
דיני הפסק ברכות
האם העוסק במצווה צריך לענות "אמן" לברכה? ועוד...
זימון
א. האם חובה לעשות מים אחרונים לפני זימון?
ב. אם חובה במים אחרונים, אם דיבר בין המים אחרונים לזימון האם חייב לחזור.
ג. אם יושבים בחורים בשלושה שולחנות אחד ליד השני האם יכולים להצטרף.
ד. מי שבאמצע האכול יכול להצטרף לזימון של מי שגמר, ואם כן האם מותר לו לדבר לאחר הזימון.
תודה.
רחיצה ליוצא מבית הכסא
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. האם לפי דעת הרמב"ם יש חיוב רחיצת ידיים ליוצא מבית הכסא? האם החיוב (אם יש) הוא מצד ברכת אשר יצר או מצד עצמו של בית הכסא? (נפ"מ לנכנס סתם) בתומ"ר
ברכת שהכל
שלום רב האם על בקבוק מים שנשתה בהפסקות צריך לברך כל פעם מחדש ברכת "שהכל" או שברכה אחת מספיקה כל עוד מדובר באותם מים, גם אם נשתו בטווחים ארוכים (ואפילו למחרת)? לתשובתך אודה
המוציא או "מזונות"?
1) ישנם מאכלים, דוגמת פיצה, שלא ברור מה צריכה להיות ברכתם. הבנתי שהדעות חלוקות בין הפוסקים השונים, אך אני רוצה ללמוד מה הסיבה לכך שטוענים שיש לברך "המוציא" במקרים בהם ישנו בצק במזון, אך יש כמה חומרים אחרים?
2) מה הם הקריטריונים לברך "המוציא" ומה הם הקריטריונים לברך "מזונות" על כל מאכל?
ברכת האילנות
שלום. לא ברכתי ברכת האילנות השנה; האם עלי לברך עכשיו או שעבר זמנה של הברכה אחרי ניסן?
בתודה
ברכת המזון במקום קביעות סעודה לפי כל המנהגים.
שלום לכבוד הרב,
הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד, מהם המנהגים השונים (אשכנזים, ספרדים ותימנים) בנושא של ברכת המזון במקום שבו לא אכלו לחם, אמנם "קבעו סעודה". מהי ההגדרה, לפי כל אחד מן המנהגים לקביעות סעודה, ומתי מברכים ברכת המזון גם בלי לאכול לחם?
תודה רבה ושנה טובה.