אבלות
דודי נפטר לפני כמה חודשים. אשתו הזמינה אותי לקחת רימונים מעץ שצומח בגינתם. האם מותר היה להענות לבקשתה למרות שלא עברה שנה למותו?
האם את יום השלושים לנפטר, דהיינו גילוי מצבה את המצבה צריך לקנות מכספה של הנפטרת או שניתן לשלם על המצבה מכספי הבעל/ילדשים וכד'? וכן את אוכל הסעודה?
לא משנה.
דודי נפטר לפני כמה חודשים. אשתו הזמינה אותי לקחת רימונים מעץ שצומח בגינתם. האם מותר היה להענות לבקשתה למרות שלא עברה שנה למותו?
דודים שלי עושים את יום האזכרה לבנם (הי"ד) באיזה יום שנח להם.
שמעתי שלנשמה זוהי עוגמת נפש גדולה אם עושים לה אזכרה לא ביום הפטירה,
ושהיא יורדת רק פעם בשנה לעולם ועוד.
רציתי לדעת -
היכן אוכל למצוא את המקורות לידע הזה?
היכן כתוב מה טקס האזכרה נותן לנשמה עצמה?
בע"ה אם אראה להם את המקורות, הם יצליחו להבין שדיוק ביום האזכרה חשוב יותר מהנוחות של שאר המשפחה.
בתודה רבה מראש!
שלום
רציתי לדעת מה העניין שאנשים אומרים שאם אני בבית העלמין בהלוויה או אזכרה על אדם שנפטר אז אסור לי ללכת לבקר בעוד קבר או יותר האם מותר או לא ? ומיהכן שמועה נפוצה
וגם רציתי לדעת מדוע ישנם זקנים בצאתם מבית העלמין קוטפים עשבים וזורקים לאחור
אודה לרב על תשובתו
1 האם מותר לקחת כמוסה שיש בה ג'לטין לא כשר (זו תרופה)?
2 כיצד אונן (אדם שקרובו נפטר ועדיין לא נקבר) מחויב לברך ברכות כמו "דיין האמת", "שהחיינו" או "הטוב והמטיב" במקרים מסוימים, הרי הכלל ההלכתי קובע שאונן פטור לחלוטין מכל המצוות והברכות?
בקשר לאזכרה שנה לפטירה שהוא ביום ראשון כ"ג אייר מתי עולים לבית קברות .מתי התפילה.והסעודה.
ברצוני לטהר את הבית של אימי ז"ל שנפתרה בתוך הבית בנסיבות טרגיות - שאיפת עשן עקב פיצוץ ושריפה בבית שנגרמו על ידי דייר שהיה גר בקומת המרתף ואשר החליט לשים קץ לחייו (גם הוא נפטר בתוך הבית). האם צריך לטהר את הבית? כיצד ניתן לעשות זאת? מה עלי לעשות?
בתודה מראש, רונית ישי
מהם התנאים להטמנת הנפטר בארון ע"מ שתחשב לקבורה?
האם בניית קברים ברבי קומות יכול לשמש פתרון הלכתי למצוקת הקרקעות בארץ ישראל?
מה מעכב לחזור לשיטת הקבורה במערות כפי שנהגו גדולי האומה וחכמיה התנאים והאמוראים?
1. האם על הנוהגים כדעת רבנו לעשות מנוי לאוצר הארץ?
רב היישוב שאני גר בו, רב אשכנזי, מאוד ממליץ על כך לחיזוק החקלאות היהודית השומרת על שנת השמיטה. אגב, אצלנו, בשומרון, אין כלל אפשרות לקניית פירות וירקות מחו"ל.
2. דעת מקרא על ספר יחזקאל מז, כב מביא גמרא "אין מקלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד ע"ב ועוד), אבל רבנו בהלכות אסורי ביאה פרק יג הלכה ד פסק "וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית...". מהו הנכון?
הרי נבואת הנביא ע"ה משנה את ההלכה.
כת"ר בהל' אבל פ"ט:" כל מי שעומד עם המת בשעת יציאת נשמתו, חייב לקרוע אף על פי שאינו קרובו. וכן אדם כשר שמת הכל חייבין לקרוע עליו אע"פ שאינו חכם, וקורעין טפח כשאר האבלים" מהו אדם כשר שצריכים לקרוע עליו? כיצד נקבע אדם זה כשר הוא. מה ההבדל בין אדם כשר ואדם חכם (הלכה הבאה) ואם בכשר "הכל חייבין" מהו לחזור ולומר בחכם "הכל קרוביו והכל קורעין עליו". האם בחכם ההבדל היחיד הוא שמגלין לבהן וחולצין מימין, ולכשר משמאל? האם קריעה זו לכשר / לחכם מתבצעת רק אם נמצא בחדר המת בשעת יציאת הנשמה או גם לאחר מכן (הלכה יב "בשעת הספד"). אודה לרב על הפירוט.