תפילה בהנץ החמה מול מניין תימני
לק"י
שלום לכבוד מורני ורבינו
מה עדיף ביום שבת בתפילת שחרית
מניין ספרדי בהנץ החמה או מניין תימני המתחיל בשעה 07:00
תודה
כידוע יש 2 נוסחאות בתפילה ל"חיי עולם" ב"ובא לציון" יש את הנוסח בסידורים "נטע" ויש את נוסח הרבמ"ם והמהרי"ב "נטעה". מה ההבדל בין הנוסחאות? האם יש הבדל מהותי או תפיסתי?
תודה מראש
לפי רבינו: וחיי עולה נטעה (=את התורה בתוכנו), כלומר, ברוך ה' שנתן לנו תורת אמת ושנטע אותה בתוכנו, כדי שנזכה באמצעותה לחיי עולם, שהם חיי האמת והנצח (חיי העולם הבא). לפי הטור: וחיי עולם נטע בתוכנו. כלומר ברוך ה' שנתן לנו תורת אמת זו תורה שבכתב, וחיי עולם נוטע בתוכנו, זו תורה שבעל פה. לענ"ד גם לפי נוסחת הטור, הכוונה לחיי העולם הבא. והכוונה ברוך ה' שנתן לנו תורת אמת, שהיא חשובה לנו בעולם הזה, וחיי עולם נטע בתוכנו, חיי העולם הבא, ע"י אותה תורה קדושה.
לק"י
שלום לכבוד מורני ורבינו
מה עדיף ביום שבת בתפילת שחרית
מניין ספרדי בהנץ החמה או מניין תימני המתחיל בשעה 07:00
תודה
לרב שלום וברכה,
תשעה אנשים הגיעו לבית כנסת, לא מצאו מניין והתפללו כל אחד לבדו מנחה, כיוון שהזמן היה דחוק. ברגע האחרון, לאחר שסיימו להתפלל מנחה, נמצא אדם עשירי שישלים את המניין, האם מותר להם לחזור ולהתפלל מנחה בשביל "קדיש" ו -"קדושה"?
תודה.
בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?
היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?
הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?
לרב שלום,
אני מתפלל בבית כנסת עדני, הם אינם נוהגים לקרוא את התרגום בקריאת התורה דבר שהפריע לי מאד.
לא מזמן דיברתי איתם על כך והם אמרו שהם לא נהגו בקריאת התרגום בבית כנסת זה.
האם העדנים נהגו בקריאת התרגום בעדן? והאם יש להוכיח אותם על כך
אשמח לתשובה שתסביר גם את חשיבות התרגום ושמירת מנהג זה.
האם צורך להתפנות מעכב את התפילה (למדתי במסכת ברכות שאם אפשר להתאפק פרסה אז מותר להתפלל) אבל שאלתי היא אם אני לא יכול להתאפק ויש חשש שזמן תפילה יעבור האם מותר לי להתפלל או לא?
בתודה מראש וחג שמח וכשר!!
שלום עליכם התחלתי להתפלל בבוקר במניין מוקדם יותר מוקדם מהמניין בו התפללתי בעבר אני לוי ואני יודע שכאשר אין כהן אז לוי לא יכול לקום עד רביעי בבית הכנסת בה התחלתי להתפלל המורי שמזמין מתעקש כל פעם מחדש שאני אקום לאחד המברכים, האם עליי להמשיך ולהתעקש ולא לקום או שמא עליי להתפשר? ונהוג כמותם המניין מונה כ 10-12 מתפללים
תודה
שמתי לב שהרבה מבני העדה "ש"ץ או בעלי חיוב" אומרים "עושה שלום במרומיו" בלחש" ולכן אי אפשר לענות אמן אחריהם. האם יש להם על מי שיסמוכו? ומה לעשות במצב כזה כדי לא לפספס עניית אמן?
מצוות תפילין זמנה כל היום וכך נהגו בזמן התלמוד. אם כן, איפוא, מה מקור מנהג חליצת התפילין בר"ח?
כיצד ינהגו במוסף ר"ח אלו המניחים גם תפילין של ר"ת או המתפלל ביחיד שאינו שייך לקדושת "כתר" במוסף?
האם ישנם נסיבות שמתפלל לא יחלוץ תפיליו בניגוד לשאר הציבור בבית הכנסת?
כב' הרב,
ברצוני לשאול לגבי אמירת שני האמנים הראשונים בקדיש, לאחר שמיה רבה ולאחר ויקרב משיחיה. כדלהלן:
1) כמדומה שבנוסח הרמב"ם אינם. אם כן מה מקורם.
2) בפרט שלכאורה היה יותר מקום לומר את האמן הראשון לאחר 'דברא כרעותיה' שמיד לאחריו מתחיל לכאורה חלק חדש במשפט "וימליך".
3) וכן לא אומרים לפניהם "ואמרו אמן".
4) וכן לא מפסיקים בתפילה לאומרם.
אודה לכבוד הרב באם יסייע בידי להבין את מקור וסיבת ומקום ענייתם של אמנים אלו.
שלום לכבוד הרב שליט"א
"אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר (ישעיהו נ) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח" האם יציאה לעבודה נחשבת כדבר רשות? היכן עובר הגבול? יישר כח ותודה רבה