אין לעבור ליד המתפלל
שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי ההלכה אין לעבור או לשבת בתוך 4 אמותיו של המתפלל
('האם אופן שכן יהיה מותר לעבור? (לאחריו לצדדיו וכו
תודה רבה
האם חזן תימני שקורא בתורה רשאי ויכול לקרוא את קריאת התורה עם הטעמים התימנים אבל לא בהגייה התימנית - דהיינו בעברית?
לכתחילה - לא. אם אין מישהו אחר שיודע לקרוא, ורק הוא יודע, כפי שאתה מתאר ידיעתו, שעת הדחק כדיעבד דמי, ומותר. וידאגו ללמוד ולהכשיר מישהו.
שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי ההלכה אין לעבור או לשבת בתוך 4 אמותיו של המתפלל
('האם אופן שכן יהיה מותר לעבור? (לאחריו לצדדיו וכו
תודה רבה
שלום לרב לעיתים מזדמן לי לקרוא פרקי תהילים בבית הכנסת שעה שמתפללים שם. האם כאשר אני באמצע פרק תהילים והחזן או חיוב אומר קדיש - זה יהווה איזשהו הפסק אם אני עונה אמן וכו' או שאני יכול לענות באמצע פרק התהילים? בברכה ובתודה אלעד
שאלתי שאלה, והיתה לי תקלה במחשב לכן אני שולח אותה שוב. הגר"י קאפח כתב: "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה... ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...". לאור דבריו, אלה שמוסיפים בחתימת הברכה בברכה האחרונה משבע הברכות של החתן, "ומצליח ביניהם", כתב עליהם בכתבים: "וכל המשנה ממטבע ששינו חכמים לא יצא ידי חובתו" ולכן נראה כי לא יצאו ידי חובה. במשנ"ת כתב מארי: כתב "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה דבר המשנה כוונת חכמים ומטרתם, ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...
שלום לכבוד הרב
האם חולה ADHD ו OCD נחשבים לשוטים
תודה רבה
לק"י כבוד הרב שלום וברכה,
יורנו הרב, מהו הקשר בין כל מזמור ומזמור בשיר של יום לבין היום שבו הוא נאמר? וכן בשבת, מה הקשר בין המזמורים (או פרקי התהילים) לימות השבוע? דוגמת לכו נרננה ויום ראשון? וה' יסיעהו בדבר תורתו. ובהצלחה עם בית הליכות עם ישראל!!!
שלום לכבוד הרב,
אני נוהגת לקרוא את שירת הבריאה בל"נ כל יום, למעט ביום שישי שאין לי זמן ואני בערב עייפה. האם עלי לקרוא למחרת פעמיים וכו' על כל יום שלא יצא לי לקרוא? לפני כן הייתי קוראת כל יום את התיקון הכללי וכיום יוצא לי לקרוא אותו רק בשבת. (אני עובדת כל היום ורק בנסיעה באוטובוס אני קוראת). האם יש פגם בזה שהחלפתי ביניהם.
תודה מראש על התשובה ויישר כח על האתר הנפלא. בברכה, שרה ידידיה
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו בהלכות קרית שמע פ"ד כתב רבנו שחתן פטור מקרית שמע עד מוצ"ש עד שתתקרר דעתו. מה הדין בחופת נדה" שהרי לא יכול לקרר דעתו" ולבו לא גס בה שהרי לא התרגל אליה עדין?
ברצוני לשאול את כבוד הרב על מקרה שהיה עת הזדמנתי לתפילת מנחה אקראית. שליח ציבור שנקרא לו ראובן החל קדיש ומיד לאחר מכן התחלנו את תפילת הלחש. באמצע תפילת שמונה עשרה של לחש הגיע אדם בלבוש חרדי שנקרא לו שמעון והצטרף אלינו והחל מתפלל יחד איתנו את תפילת הלחש, כאשר סיים שמעון את תפילת הלחש, פנה לראובן ושאל אותו אם יש לו חיוב. משענה לו ראובן שלא, ביקש ממנו שמעון שהוא יחליף אותו והוא יהיה השליח ציבור. (וכך היה). ברצוני לשאול את הרב האם מותר להחליף שליח ציבור באמצע התפילה בגלל שיש למישהו חיוב, ויותר מכך באם השליח הציבור המחליף כלל לא שמע את הקדיש הראשון והצטרף רק באמצע תפילת הלחש? בברכה
לפני מספר שנים הגעתי לישיבה בב"ב כשפסח חל ביום ה'.
הגעתי ביום א' בשבוע שהיה צריך לקרוא קדש.
הערתי להם שצריך לקרוא קדש לי ולא אם כסף וכו',
ואמרו לי כבר הוצאנו ס"ת ונקרא בו אם כסף
אמרתי אפשר לגלול לקדש לי.
מה היה צריך לעשות במקרה הנ"ל?
אודה לתשובתו הרמתה ועל כך יבורך.
שלום,
בהלכות יו"ט פרק פ"ו הלכה י"ח כותב רבנו
" אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו--אלא כך היא הדת: בבוקר משכימין כל העם לבתי כנסייות ולבתי מדרשות, ומתפללין וקוראין בתורה בעניין היום; וחוזרין לבתיהם, ואוכלין. והולכין לבתי מדרשות, קורין ושונין עד חצי היום; ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה, וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות, שאר היום עם הלילה."
למה כוונת רבנו ?"ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה,"
באיזו שעה ביום ? צהריים בסביבות 13:00 או יותר מאוחר ?
תודה רבה
שלום כבוד הרב בבית הכנסת שבו אני מתפלל ישנו כהן שחי וגר עם גויה ועולה לברכת כוהנים, חזן ועולה גם לתורה בקשתי מאחד המנהיגים בבית הכנסת לומר לאותו כהן שלא יעלו אותו לשליח ציבור לא לברך ברכת כוהנים ולא לעלות לתורה תשובתו הייתה שהוא לא רוצה לגרום למחלוקת בבית הכנסת מה הדין? מה עלי לעשות כמתפלל?
תודה רבה