המזמורים שמתאימים לימים אלה של מגפת הקורונה
לכב' הרב, מה המזמורים שמתאימים לימים אלה?
אדם יצא מארץ ישראל לבר המצווה של נכדו יום לפני ז׳ במרחשוון. בארץ מתחילים לשאול על הגשמים, ובמקום שבו הוא מתפלל עדיין ממתינים. האם בתפילת הלחש שלו ינהג כבני עירו או כציבור שסביבו?
🎧 האזינו להבדל בין נוסע לתייר ולסדר התיקון כששוכחים לבקש גשם בתפילה.
בארץ ישראל מתחילים לשאול על הגשמים בליל ז׳ במרחשוון, ואילו בחוץ לארץ, במקום שעליו נשאלה השאלה, מתחילים בשישים לתקופה. לדעתי יש לנהוג כדעת הפוסקים ההולכים אחר המקום שבו אדם נמצא בשעת התפילה. מי שיצא מן הארץ לפני ז׳ במרחשוון ונמצא במקום שעדיין אין שואלים בו, ינהג כבני המקום. כשיחזור לארץ, ישאל על הגשמים.
כך גם בכיוון ההפוך. יהודי שבא מחוץ לארץ לישראל בתקופה שכבר שואלים בה, מבקש גשם כאן. כשישוב למקום שעדיין אין שואלים בו, יפסיק. אף אם כבר התחיל לשאול בארץ לפני נסיעתו, תפילתו בחוץ לארץ נקבעת לפי מקומו עתה. זה גם העיקרון שאני נוקט ביום טוב שני של גלויות, שבו אני הולך אחר המקום שבו האדם שוהה.
בילקוט יוסף הובאה דעה שלפיה יש משקל לכוונת הנוסע לחזור לארץ ולכך שהשאיר בה אישה ובנים. לגבי מי שיצא קודם ז׳ במרחשוון, ההכרעה המובאת שם היא שאם דעתו לחזור בתקופה האמורה או במשך השנה, או שהשאיר בארץ אישה ובנים, יבקש טל ומטר ב״שומע תפילה״. עוד מובאת שם הבחנה לגבי מי שכבר התחיל לבקש בארץ ויצא על מנת לחזור במשך השנה: בתפילת היחיד ימשיך לשאול בברכת השנים. בחזרת שליח הציבור עליו להתחשב בנוסח הציבור.
גם לתייר הבא לישראל מורה ילקוט יוסף לשאול כאן כבני המקום. לאחר שובו לחוץ לארץ יפסיק לשאול בברכת השנים עד שישים לתקופה, וטוב שימשיך לבקש ב״שומע תפילה״. במחילת כבודו, איני נוקט בחילוקים אלה. לשיטתי, בכל מעבר מתפללים כמנהג המקום באותה עת.
לפי רבנו הרמב״ם, מי שסיים את הברכה התשיעית בלי לשאול גשמים ממשיך בתפילתו ומבקש אותם ב״שומע תפילה״. אין מוסיפים את הבקשה בין הברכה התשיעית לעשירית. אם כבר חתם ״שומע תפילה״ ונזכר, חוזר לברכת השנים וממשיך משם את הברכות כסדרן. אם סיים את כל תפילתו ונזכר שלא שאל כלל, חוזר ומתפלל מראש. סדר זה שווה בערבית, בשחרית ובמנחה.
מסקנת הדברים — לשיטה שאני נוקט, הנוסע שואל על הגשמים במקום ובזמן שבהם הציבור שואל. כששכח לשאול בשעה שהיה חייב, בודקים היכן נזכר בתפילה ולפי זה מתקנים.
האם בן ארץ ישראל ממשיך לשאול גשמים לאחר שנסע לחוץ לארץ?
לשיטתי, הוא מתפלל לפי המקום שבו הוא נמצא. אם שם טרם הגיע זמן שאילת הגשמים, אינו שואל, גם אם כבר התחיל לשאול בארץ. בילקוט יוסף הובאו חילוקים לפי מועד היציאה וכוונת החזרה.
כיצד נוהג תייר שבא לישראל אחרי ז׳ במרחשוון?
בישראל הוא שואל גשמים כבני המקום. לשיטתי, כשישוב לחוץ לארץ למקום שבו טרם הגיעה עונת השאלה, יפסיק לשאול עד שיגיע זמנה שם.
היכן מתקן מי ששכח לבקש גשם בברכת השנים?
לפי הרמב״ם, אם סיים את ברכת השנים, יבקש ב״שומע תפילה״. אם כבר חתם גם אותה, יחזור לברכת השנים וימשיך לפי סדר הברכות. אם סיים את התפילה כולה, יחזור ויתפלל מראש.
לכב' הרב, מה המזמורים שמתאימים לימים אלה?
שלום לרב שליח ציבור שמתפלל מנחה, באמצע חזרת הש"ץ נזכר שכבר התפלל מנחה קודם. מה יעשה?
תודה רבה.
שלום הרב.
(אני שאמי)
1. אחרי התפילה אני יכול להשלים 13 מידות ותחנון? (אם התפללתי אצל בלאדים)
2. איך בלאדים נופלים? (נפילת אפים)
3. האם מותר להפסיק באמצע פרק תהילים לענות לטלפון או לאוטובוס או להורים?
תודה!
שלום לכבוד הרב,
ראשית אודה לך על התשובות שענית לי בשאלותיי הקודמות. ברצוני לשאול, כיצד לנהוג במידה ואני מתפלל בבית - כנסת ספרדי או אשכנזי, וברצוני להתפלל מתוך סידורי (נוסח בלדי), כיוון שזו התפילה השגורה בפי. ברוב קטעי התפילה כמעט ואין בעיה, כיוון שבסיס התפילה שווה בכל קהילות ישראל, אך שאלתי בנוגע לתחנון: ידוע שבסידורי ה"בלדי" אין וידוי בכל ימות השבוע, חוץ מבשני וחמישי. האם רשאי אני לא לומר וידוי אע"פ ששאר הציבור עושה זאת? כמו - כן, בשני וחמישי אומרים את הוידוי - אצל האשכנזים, לפני נפילת אפיים, והספרדים אף אינם נופלים כלל. מה עושים? אודה לכבוד הרב אם יורני כיצד לנהוג בכל המקרים הנ"ל.
שלום עליך מו"ר בעניין תקנת הרמב"ם לתפילה אחת בקול רם, ללא חזרת הש"ץ. במציאות בימינו שרואים אנו שרבים מן המתפללים, אינם מרוכזים בתפילה, ולא רק שאינם עומדים בחזרת הש"ץ כדרך שעומדים בתפילת הלחש אלא מסתובבים ומתעסקים בדברים שונים ומשונים, מי בעלון מזדמן ומי בספר כזה או אחר, מי בדיבורים עם חברו ומי במכשיר הטלפון ועוד כנ"ל... (וגם לסוברים שניתן לשבת בחזרה, הדבר לא מפחית את המתואר, ונראה שאף מגביר...) האם אין זה שיקול מכריע מתוך יתר השיקולים לחזור לתקנת הרמב"ם? יש לומר, שאת המציאות העגומה המתוארת ראיתי במספר בתי כנסת, מגוון ציבורים ועדות, זרמים שונים, ישיבות...
ילמדנו רבינו, בדורנו, החותם בשומר עמו ישראל לעד האם יש לענות אחריו אמן?
2. האם עלי להפסיק מקריאתי כאשר אני ממשיך בהרגלי את הנוסח המדויק .
לק"י לכבוד מרי רצון ערוסי, שלום. אני נוהג בברכות השחר כמו הרמב"ם.
א. האם דווקא ברכת 'אלהי נשמה' היא אחרי שינה, אבל שאר ברכות השחר (אליבא דהרמב"ם) יברך אפי' היה ער כל הלילה (באופן שמתחייב)?
ב. 'עוטר ישראל' האם אפשר לברך על חבישת כיפה?
ג. באופן שודאי לו שנגע במקומות המכוסים בשנתו, האם יכול לברך?
שלום לכבוד מו"ר
א. אדם שמתפלל תפילת עמידה והגיע ל"יהיו לרצון אמרי פי" הראשון , האם מותר לו לענות
כאשר שומע ברכת כהנים ?
ב. תימני שמתפלל במנין ספרדי. לאחר תפילת העמידה הספרדים אומרים וידוי ושלוש עשרה מידות
1. האם לומר עימהם את הנוסח שלהם או שמא לומר את נוסח התחנון שלנו ?
2. האם מותר לענות לקדיש / קדושה בזמן אמירת הוידוי ושלוש עשרה המידות ?
תודה
האם דינם כחו"ל לענין זה ויבקשו גשמים רק לאחר יום שישים לתקופה?
האם המפתח לזמן הבקשה הוא הדמיון באקלימים ולכן גם מקומות סמוכים לא"י יבקשו ב-ז' במרחשוון?
מדוע חכמי התלמוד פרטו לנו המקומות בגבולות א"י לענין זה ולא ציינו בסתם 'בני א"י'?
מקורות: רמב"ם הלכות תפילה