שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. משה רבינו ידע שהמרגלים יוציאו דיבה רעה על הארץ, הראיה לכך הוא התפלל על יהושע "יה יושיעך מעצת מרגלים". מדוע בכל זאת משה נתן למרגלים ללכת ולתור את הארץ, הרי הוא ידע שהכונה שלהם לרעה?
2. רש"י כותב על המילים "וישאוהו במוט בשנים" - כונת המרגלים היתה להוציא דיבה : כשם שפריה משונה כך עמה משונה. יש לי קושי! הרי המרגלים אמרו טובה על פירות הארץ : "וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה". הם אמרו אמת, וכמו שרש"י כותב כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים. הם לא אמרו דברים רעים על פירות הארץ. כיצד מסתדר דברי המרגלים שדיברו טובה על הפירות, עם דברי רש"י שהם התכונו להוציא דיבה על הפירות?
3. קיום המצות במדבר.
א. מצות סוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו לבנ"י במדבר. יוצא מכך שבנ"י קיימו את מצות ישיבת סוכה רק בכניסתם לארץ. האם כך הדבר? (במדבר היה להם את ענני הכבוד לכן הם לא צריכים לבנות סוכה)
ב. הרב כתב שהיו שיירות למצרים דרך מדבר סיני וצרכו מן השיירות צמר עורות ובדים וכו'. מה המקור לתשובה זו?
4. מה הכונה לפי הפשט: "תלמוד תורה כנגד כולם". "ציצית שקולה כנגד כל המצוות". האם ההסבר הוא:אם אדם לומד תורה או מתעטף בציצית הקב"ה מחשיב לו כאילו הוא קיים את כל המצוות כולן?
תודה וכל טוב.