נטילת ידיים ומים אחרונים..
האם צריך ליטול ידיים לפני כל ארוחה או רק ארוחה שחייבת בברכת מזון? אותה שאלה גם במים אחרונים..
שלום מארי, לדעת רבינו,
1. אם אכל סעודה ולא נגע במלח ישירות, אלא רק באוכל, שייתכן ויש בו מלח, כגון בלחם או מאכל אחר, האם חייב במים אחרונים?
2. ברך המוציא בלבד, ללא ג'עלה לפני הארוחה, ובאופן קבוע מגישים פיצוחים בסוף הארוחה כגון בוטנים, האם צריך לברך עליהם לפני או שהמוציא פוטר אם ידע שיגישו?
3. לשיטתנו, כמה זה סאה בליטרים, לעניין מקווה?
תודה מארי,
1. דע לך כל גזירה שחז"ל גוזרים, היא אינה ניתנת לשיעורים, כי אם היא ניתנת לשיעורים, היא לא תתקיים. ולכן כל אוכל פת בין נגע במלח בין לא נגע במלח, חובה שיטול ידיו במים אחרים, מפאת הסכנה, וחמירתא סכנתא יותר מאיסורא.
2. יברך עליהם לפני ואחרי.
3. לפי מיטב זכרוני 532 ליטרים.
האם צריך ליטול ידיים לפני כל ארוחה או רק ארוחה שחייבת בברכת מזון? אותה שאלה גם במים אחרונים..
היש חובה לאמר בברכה: "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" שהרי יש בזה לכאורה זילות בשבח הארץ?
לק"י
האם בסעודה של חתן בר מצווה יש לומר בנוסח הזימון "שהשמחה במעונו" ? האם זה דוקא לחתן שנושא אישה ?
שלום כבוד הרב,
אנו נוהגים לפי משנת הרמב"ם וברצוני לשאול מספר שאלות: לפני מספר ימים טבלתי במקווה והבלנית "הכריחה" אותי לנטול ידיים קודם הברכה על הטבילה.
1. האם יש לנטול ידיים לפני הטבילה במקווה?
2. במידה וכן, האם לפני הברכה על הטבילה או אחרי?
3. ובכלל לגבי נטילת ידיים: מתי נשים צריכות לנטול ידיים והאם נכון שעפ"י הרמב"ם יש לברך ואז לנטול "עובר לעשייתו")?
לכבוד מורנו ורבנו הרה"ג רצון ערוסי שליטא:
1. בתימן נהגו לסמוך על העירוב כפי שיש היום ברוב הערים בארץ, האם ניתן לסמוך על זה גם היום בארץ?
2. בהרמב"ם ברכות (של הרב קאפח) פרק ג' ה - ט': כותב רבינו עיסה שלש אותה בדבש או בחלב או בתבלין - מברך עליה מזונות. ברצוני לדעת לפי מנהג הדרדעים: מה מברך על קרקר. לפי הנכתב לעיל צריך לברך עליו המוציא?
3. מהו שעור קביעת סעודה לפת הבאה בכיסנין?
4. האם לפי מנהג תימן (השאמי) ראוי להדר לשתות יין בקידוש ללא דבש/סוכר/מבושל? או שזוהי חומרה יתרה?
5. לעניין בשר:
א. לעניין בשר: האם בתימן כולם נהגו לעשות חליטה?
מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?
גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?
האם ברכה זו ניתנת לשיעורין. דהיינו, העני השמח ברכישה יברך ואילו העשיר לא יברך על רכישה שלא גורמת לו שמחה?
היש לחלק בחיוב הברכה רק על דבר שיש בו שמחה לבין דבר שמעורב בו מצב של צער?
בן יחיד שאביו נפטר מברך "שהחיינו" על הירושה. מדוע, הרי מקור הטובה נובע מארוע מצער?
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
שאלותי הן:
א. מהו הרעיון שמאחורי העניין שבמסכת ברכות כי עיטוש מלמעלה בזמן התפילה - סימן טוב ועיטוש מלמטה סימן רע?
ב. האם אני יכול לברך "המעביר חבלי שינה" לפני שאני נכנס למקלחת (שהיא גם שירותים) ומיד להכנס לשטוף פנים?
תודה וה' יסייעהו בדבר תורתו.
משפחה שאינה שומרת מצוות נמצאת במצוקה קשה. היא רוצה לקבלת ברכת רב.
השאלה:
האם יש בכך תועלת?
מה גישת הרמב"ם בכך?
שלום וברכה, אדם שעושה הבדלה ומוציא ידי חובה גם המסובים לידו, האם יכולים המסובים לברך בעצמם, אם רוצים, הברכות על הנר והבשמים? כך נוהגים בבית הורי מקדמת דנא, שכל אחד מהשומעים, מברך הברכות הנ"ל בעצמו. בברכה,
האם הברכה מצטמצמת רק לבית של יהודי מוכר שחרב כפי שהובא מעשה בתלמוד, שאז הכאב גדול יותר?
האם הברכה: "מציב גבול אלמנה" מתייחסת רק למצב בו משקמים הבתים החרבים ולא בנסיבות שבונים ישוב לצד החרבות?
לשם מה תקנו חכמי ישראל ברכות על בניינה של א"י בברכת המזון וב"שבע ברכות"?