ברכות הסעודה, וגדר עני
שלום וברכה מארי הנכבד, שלאותיי:
1) האם יש לברך ברכה ראשונה על שוקו או תה, כאשר אדם שותה אותם בתוך סעודתו? הם נחשבים שלא מחמת הסעודה?
2) כאשר אדם סיים בזה הרגע את האוכל שרצה לאכול שבצלחתו, ובכך סיים את סעודתו אשר רצה לשבוע ממנה, אך מיד ממשיך הוא ורוצה לשתות כוס מים. האם הכוס טעונה ברכה, מכיוון ששבע ומיד מצבו מוגדר כ"לאחר הסעודה", או, שהכוס עדיין בגדר של "תוך הסעודה", מכיוון שקערות התבשילים עוד לפניו?
3) מיהו נחשב כיום בגדר "עני" שניתן לקיים בו מצוות "מתנות לאביונים"?תודה רבה!
1. אין צורך לברך. הם מחמת הסעודה.
2. כל שגמר בלבו מלאכול ומלשתות, ונמלך וחזר לאכול או לשתות, מברך.
3. כל שאין לו פרנסה מנימאלית לשנה.
תכנים לקריאה נוספת
ברכה על קבוקים
מהי הברכה על קבוקים, שהם בוטנים מצופים סוג של בצק ממותק.
תודה וברכה
מאה ברכות
כתב רבנו הלכות תפלה וברכת כהנים ז שחייב אדם לברך מאה ברכות ביום ובהלכה טז כתב:
כיצד--אוכל מעט ירק, ומברך לפניו ולאחריו; וחוזר ואוכל מעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו, ומעט מפרי זה, ומברך לפניו ולאחריו. ומונה כל הברכות, עד שמשלים מאה ברכות בכל יום.
האם מותר לעשות כמצויר להלן - בדעת מרי לפי ביאורו במשנ"ת
יש בג`עלה צלחות עם פירות. צלחת ענבים, צלחת שקדים וצלחת תפוחים.
וכן צלחת אבטיח, צלחת מלון, וצלחת שומשום.
זמן קריאת ברכות השחר
מנהגי תימן ושאלות כלליות..
לרב ערוסי שלום רב. ראשית אברך את הרב שימשיך להנהיגנו ע"פ מנהג תימן האמיתי ללא מורא ושינוי, ה' יתן לך כוח עד בלי די. כמה שאלות:
1. לגבי חליטה, האם יש לחלוט רק חתיכות קטנות כפי הגודל שאוכלים?
2. כיצד יש לחלוט, האם מספיק לזרוק למים כשהם חמים ומבעבעים ולאחר כמה שניות להוציא? האם יש הבדל בין גודל החתיכה לעניין זה?
3. לגבי בשר טחון, חשבתי על שני אופציות כדי להסתדר, לחלוט הבשר בחתיכה גדולה לכמה שניות (?) ואז לטחון. לשים הבשר כשהוא כבר טחון (ללא מרכיב נוסף) במים בתוך מסננת (שא יתפזר) ולהוציא ולהמשיך בשימוש עימו. האם דרכים אלו מותרים?
מהי הברכה על הבמבה?
האם לאור שינוי הצורה של המאכל תשתנה הברכה המקורית מבורא פרי האדמה לברכת שהכל?
מדוע ברכת מי השלקות הינה בורא פרי האדמה למרות שמדובר בנוזל?
מה תהיה ברכתו של קמח קטניות שנלוש ונאפה פת, האם בורא פרי האדמה או אולי ברכת שהכל?
תלין בטוב
רציתי לשאול שאלה את מורנו ורבנו מדוע יהודי תימן אומרים "תלין בטוב" אף על פי שהפסוק אומר "נפשו בטוב תלין" ואילו הספרדים אכן אומרים "בטוב תלין".
תודה
ברכה אחרונה על פחות מכזית לחם והרבה מזונות\ שהכל
שלום כבד הרב, אם אכלתי ממש קצת לחם (פחות מכזית) ובאותה סעודה אכלתי אורז, בשר או דברים אחרים שהברכה האחרונה שלהם היא על המחיה או בורא נפשות. האם אני צריך לברך בסוף ברכת המזון?
הרוכש משקפיים או מכשיר שמיעה, האם חייב לברך "שהחיינו"?
האם ברכה זו ניתנת לשיעורין. דהיינו, העני השמח ברכישה יברך ואילו העשיר לא יברך על רכישה שלא גורמת לו שמחה?
היש לחלק בחיוב הברכה רק על דבר שיש בו שמחה לבין דבר שמעורב בו מצב של צער?
בן יחיד שאביו נפטר מברך "שהחיינו" על הירושה. מדוע, הרי מקור הטובה נובע מארוע מצער?