אשה שנהגה באיסור אכילת אורז בפסח - כיצד תנהג בבית בעלה שלא נהג באיסור זה?
מהם גדרי האיסור לנוהגים כך?
האם לדעתם ישנם מצבים שאין לחוש לאיסור?
מה דין הכלים שבושל בהם תבשיל אורז?
שלום הרב.
1. האם קיימת חובה הלכתית להסתייע בבלנית בטבילה?
2. האם ניתן לסמוך על כניסה לעומק המקוה, ע"מ שלא יהיה צורך בבלנית?
3. האם ניתן להעזר בחברה, במקום בבלנית זרה - אם כן, על מה יש להקפיד?
תודה ושלום.
1. מבחינה מעשית - כן. במיוחד בימינו.
2. עקרונית - כן. מעשית - יש ומתגלים קשיים ובעיות אישיות לכל טובלת.
3. בוודאי שכן. ויש להנחותה שתשגיח שכל שערותיה של הטובלת יהיו בתוך המים, וידיים פתוחות ורגליים מפושקות ועוד. אבל במקוואות אין לחלק, ולתת לכל טובלת כבקשתה, כי אין לדברים סוף, אלא רק ע"י הבלנית. אם יש מקרה מיוחד לטובלת, רב העיר יתמודד עם בעיותיה וקשייה של אותה טובלת.
מהם גדרי האיסור לנוהגים כך?
האם לדעתם ישנם מצבים שאין לחוש לאיסור?
מה דין הכלים שבושל בהם תבשיל אורז?
שלום עליכם מורנו ורבנו!!! אני רוצה לבקש מהרב, אם הרב יכול להגדיר לי בבקשה את מושגים הבאים:
א. יולדת, מעוברת, מפלת, מניקה, חולה שיש בו סכנה, חולה שאין בו סכנה לעניין צומות. אם לרב אין זמן, אז שהרב יגיד לי בבקשה על ספרים שמגדירים מושגים אלו?
תודה רבה שבת שלום.
לכבוד הרב האם מה שנוהגים שאשה שמתחתנת מגלחת את שיער ראשה זה חיוב, מנהג של קהילות מסויימות או מידת חסידות?
לכבוד הרב רצון ערוסי שלום רב!
1. קראתי את הסברו של הרב קאפח זצ"ל לגבי ברכת הגומל ליולדת. אך עדיין איני מבינה מדוע אין האישה חייבת לברך כיון שהיא גם כן על סף מוות בלידה, ואולי היא לא חטאה אבל הצער בלידה הוא בגלל חטאה של חוה ולכן יש כאן חטא מסוים. ומדוע שלא תברך בפני עשרה גברים בני משפחתה הקרובה? אשמח אם הרב יוכל להסביר לי מדוע אין לברך.
2. האם בתימן היה הבדל בין הערים לכפרים? שבכפרים היתה אוירה יותר "שכונתית" כלומר פתיחות יותר מאשר בעיר ואז היתה האשה יכולה לברך בפני גברים בני משפחתה ואז אין בעיה של כל כבודה בת מלך פנימה?
הרמב"ם, בהלכות סנהדרין, אוסר למנות אישה לכל תפקיד של שררה. איך ניתן לתמוך במועמדת לנשיאות בימינו? ואיך בכלל ניתן למנות אשה ליו"ר הכנסת וכיו"ב (ש"ס תמכה במועמדות של דליה איציק ליו"ר הכנסת)
בהמלצת רופאת נשים דתית התחלתי להשתמש בטבעת נוברינג כאמצעי מניעה אך לא ידעתי האם הוא חוצץ בטבילה או שצריך להוציאו אמור לי בבקשה כבוד הרב,
לפי הרמב"ם (כך אני ובעלי נוהגים) מהי ההלכה לגבי הטבעת הזו. ומה לגבי בדיקות הטהרה עלי לציין שהטבעת מונחת מאד מאד עמוק בנרתיק ובבדיקות לא מגיעים אליה האם אפשר להשאירה בגוף? זה מאד קשה להוציא כל יום.
שלום לכבוד הרב,
מרן בשו"ע או"ח סימן צ"א כותב בסעיף ג' כי אין להזכיר את שם ה' בראש מגולה. קראתי בספר "ילקוט יוסף" כי הסעיף תקף הן לגבי גברים והן לגבי נשים. אני מבין כי הגברים חובשים כיפה לאור הלכה זו, וגם הבחורים ומחנכים את הקטנים לכך.
1) מה קורה אצל נשים, אמנם יש להם כיסוי ראש משום צניעות, אבל נניח שהיא נמצאת בבית ללא אף אחד או עם בעלה יש לה אפשרות להיות בלי כיסוי ראש. כי אז האם בהזכרת שם ה' עליה לשים "כיפה נשית" לפחות או כיסוי מלא "רגיל" או לא צריך בכלל?
2) מה קורה אצל נערות (אחר י"ב שנים), האם מחוייבות כנ"ל ב"כיפה נשית" בעת הזכרת השם? אם כן, למה אני לא רואה את זה בכלל?
לכבוד הרב שלום וברכה על פועלכם, אני ב"ה בחודש השביעי להריוני (ילד ראשון בע"ה). נידה והדלקת הנר הן שתי מצוות שב"ה אנחנו מקיימים. לאחרונה "נתקל" בעלי במדרש על נשים ושלושת המצוות והקשר ללידה בריאה בע"ה... הוא קצת נחרד מהמחשבה, וממהר לזרז אותי מאז, כל שבת, להדלקת הנר (כאמור, אני בהריון, כך שעניין הנידה לא היה רלוונטי כבר הרבה זמן). ואולם - מעולם לא אפיתי חלות בעצמי (אני לא כל כך טובה בזה...), וחשבתי שיהיה ראוי וטוב, בטרם הלידה, לאפות חלות לכבוד שבת קודש ולזכות - לפחות פעם אחת - גם במצוות הפרשת חלה. שאלתי היא מה הן ההלכות הבסיסיות שעליי לדעת בעניין זה: מהי הכמות שממנה יש חובת הפרשה? כמה להפריש?
שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול את דעתו של הרב, אם הרב מכיר את המניין בירושלים "שירה חדשה" או במודיעין את המניין של "דרכי נועם". ששם נשים עולות לתורה, רצוי לציין שישנה הפרדה ברורה בין הנשים לגברים, והתיבה עומדת באמצע. אני שמעתי שהרב ד"ר שאול פרבר מאשר זאת ועוד רבנים אורטודוכסים מאשרים זאת,
רציתי לדעת מה כבוד הרב חושב על זה.